בתחילת 2015 הגיש פעיל הר הבית, יהודה גליק, תביעה נגד משטרת ישראל על האיסור שהטילה עליו לבקר במקום. בימ"ש השלום בירושלים קיבל את התביעה ופסק לטובתו 500 אלף שקל. הפיצוי בוטל בערעור שהתקבל ביום חמישי האחרון.
בפברואר 2011 שודרה כתבה בערוץ 10, בה נראה גליק עולה להר הבית כשהוא מתפלל ומדריך אחרים איך להתפלל, תוך הפרת הוראות המשטרה. שלושה ימים לאחר מכן, מנהל היחידה למקומות הקדושים בעיר העתיקה זימן אותו לשיחה, ואסר עליו לבקר במקום.
לייעוץ בתחום
פנו ל- עורך דין נזיקין
לא מרוצה מאיסור, ואחר הליכים בבתי משפט שונים, תבע גליק פיצוי של חצי מיליון שקל בבימ"ש השלום וטען כי הטלת האיסור היא הפרת חובה חקוקה, התרשלות, פגיעה בפרטיות, הוצאת לשון הרע ואפליה בכניסה למקום ציבורי. לטענתו, 100 שבועות בהם הוא לא עלה להר הבית גרמו לו להפסד שבועי של 5,000 שקל.
בפברואר 2015 התקבלה התביעה במלואה. נקבע כי הרחקת גליק מההר לא הייתה חוקית, וכי זכות היהודים לעלות להר הבית היא זכות יסוד שיכולה לסגת רק כשעומדת מולה סכנה ממשית לפגיעה חמורה בשלום הציבור – מה שלא הוכח במקרה של גליק. בנוסף הוסבר שאין כל החלטה מדינית האוסרת על תפילה בהר הבית.
לאחר כחודש, ערערה המשטרה לביהמ"ש המחוזי בירושלים, והסבירה שגליק חתם על התחייבויות שונות שלא להתפלל במקום, כדי שיוכל להמשיך לעלות להר, אך הוא לא עמד בהן.
המשטרה טענה שגם אם שגתה כשהחליטה להרחיק את גליק, פעולותיה נבעו מדאגה אמיתית שמעשיו יובילו לאירועים שיערערו את השקט ששורר במקום. לטענתה, החלטה זו אינה סוטה מסטנדרט ההתנהגות הסביר, ולא כל טעות בהפעלת שיקול דעת מצדיקה פיצוי, ודאי לא בסכום שנפסק לו.
גליק מאידך חזר על קביעת בית המשפט כי איסור העלייה להר לא היה בתחום ההרשאה החוקית של המשטרה, מאחר שלא התקיים חשש להפרעה לסדר הציבורי או סכנה ביטחונית. מעבר לכך, טען שלא הוענקה לו זכות שימוע בטרם נלקחה ממנו הזכות לקיים את חופש הפולחן.
המשטרה השיבה כי גליק היה צריך לפנות עם טענותיו לבג"ץ, כדי להקטין את נזקו.
פוטנציאל להתפרצות
השופטים ארנון דראל, ד"ר יגאל מרזל והנשיא אהרון פרקש קיבלו את הערעור.
השופטים לא השתכנעו שההחלטה להרחיק את גליק מהר הבית חרגה מסטנדרט ההתנהגות של רשות סבירה, או כי הגיעה לכדי רשלנות. גם אם התנהגותו לא הולידה פרובוקציות ביום האירוע, עדיין מדובר בהתנהגות בעלת פוטנציאל ליצירת התפרצות ופגיעה במרקם העדין ביחסים בהר הבית, הסבירו השופטים.
אמנם, הסכימו השופטים, המשטרה התרשלה כשלא בחנה מדי פעם את החלטתה בנוגע להרחקה לאיסור העלייה להר, ונמנעה מלשמוע את עמדת גליק באותה תקופה, אך מאחר שגליק לא תקף את ההחלטה בבג"ץ, הוא לא פעל להקטין את הנזק שנגרם לו, ולכן לא יפוצה על כך.
מעבר לכך, השופטים הסבירו שגם אם היו פוסקים לטובת גליק פיצוי עבור נזק כלשהו, היו מעמידים אותו על כ-85 אלף שקל בלבד, מאחר שהוא לא הביא ראיות להפסדים האמיתיים שנגרמו לו, אם בכלל.
לא נפסקו הוצאות.
פסק הדין מעורר לדעתי קושי לא מבוטל, כשבין היתר, לא ברור מדוע אי הקטנת הנזק הובילה לשלילה מוחלטת של הפיצויים, וכיצד פנייה לבג"ץ הייתה מובילה לביטול מיידי של האיסור שהוטל על גליק. מאלו ועוד ניתן להניח שהעניין יתגלגל לביהמ"ש העליון.
- ב"כ המערערת: עו"ד מוריה צ'רקה, עו"ד עדי בן דוד
- ב"כ המשיב: עו"ד אביעד ויסולי
* עורך דין כפיר יפת עוסק בדיני נזיקין
** הכותב לא ייצג בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין