בעל חברה קנה בשם חברתו בשנת 2001 דירה בחולון מגיסו – בעל חברה אחרת. הדירה נמסרה אך החברה-המוכרת סירבה להעביר את הבעלות, בטענה שלא שולמה לה מלוא התמורה. השופטת קיבלה את תביעת הקונה לאחר שהתרשמה כי ההתנגדות נובעת ממניעים משפחתיים.
באוגוסט 2001 קנתה חברת "בני עבודות נירוסטה" דירה ברחוב הטייסים בחולון, מחברת "רמאש – בנין והשקעות". מדובר היה בעסקה "בתוך המשפחה", שכן בעלי שתי החברות הם גיסים.
בהמשך אותה שנה קיבלה הקונה את החזקה בדירה, אך למרות זאת, שינוי רישום הבעלות לא בוצע. הדירה נותרה על שם "רמאש".
לשאלות בתחום המקרקעין:
פנו ל-עורך דין דיני מקרקעין
ב-2014 מכרה הקונה את הדירה לצד שלישי וביקשה מ"רמאש" שתעביר בטאבו את הבעלות על שמה, כדי שהיא תוכל להעביר את הבעלות לרוכש החדש. "רמאש" סירבה וטענה כי עדיין לא קיבלה את מלוא הסכום שסוכם על הדירה.
בתגובה, הגישה "בני נירוסטה" תביעה בה דרשה לאכוף את הסכם המכר מול "רמאש" ולחייב אותה להעביר את הבעלות על שמה. לטענתה, היא שילמה את מלוא מחיר הדירה כבר כשקיבלה את החזקה בה.
הנתבעת טענה מנגד כי עד היום, ועל אף שחלפו שנים, לא שולמה לה מלוא התמורה שסוכמה, ולכן לא הושלם הרישום על שם התובעת. הנתבעת הדגישה שהסכימה למסור את החזקה בדירה לתובעת למרות התשלום החסר, בשל יחסי האמון ששררו בין מנהלי החברות על רקע הקרבה המשפחתית ביניהם.
מדוע לא פעלה לגביית החוב?
השופטת רות לבהר שרון נדרשה להכריע בין שתי הגרסאות הסותרות. בעיניה, מנהלה של "רמאש" העיד כי אמנם חלק מתמורת הדירה שולמה בתשלומים, כפי שהוסכם בין הצדדים, אך התובעת נותרה חייבת סכום שאינו ידוע לו במדויק.
המנהל הסביר כי "רמאש" אינה חברה פעילה עוד, משרדיה נפרצו וכל המסמכים שהיו לה נגנבו או נהרסו, ולכן "אין לו מושג" מה סכום החוב המדויק.
לדברי השופטת, עדותו של המנהל הייתה בלתי אמינה, והוא אף לא הצליח להסביר מדוע למרות קיומו של החוב, הדירה נמסרה לתובעת. לדעתה, הסבריו כי הדבר נעשה על רקע מערכת היחסים המשפחתית אינם משכנעים. גם העובדה שהנתבעת לא פעלה במשך שנים ארוכות לגביית החוב תמוהה, הוסיפה השופטת.
מנגד, במהלך הדיונים ערכה התובעת חיפוש נוסף במחסניה ומצאה מסמכים המעידים על תשלום מלוא סכום הדירה. מנהלת החשבונות של התובעת העידה כי עד לשנת 2003 "כל התשלומים בגין העסקה שולמו עד השקל האחרון", ועדותה הייתה אמינה ביותר.
בנסיבות אלה, התרשמה השופטת כי גרסתה של התובעת משכנעת יותר מגרסת הנתבעת, וקבעה כי התמורה על הדירה שולמה במלואה, ועל כן אין מניעה להעביר את הבעלות על שם התובעת.
השופטת סיכמה כי מדובר בשני גיסים שבעבר ששרו ביניהם יחסי אמון, אולם בשלב מסוים היחסים התערערו, מה שכנראה היה הרקע להתנגדות הנתבעת להשלמת הרישום.
בסיכומו של דבר, קיבלה השופטת את התביעה והורתה לנתבעת לפעול לרישום הזכויות בדירה על שם התובעת. כמו כן, הנתבעת חויבה בהוצאות ושכ"ט עו"ד של 10,000 שקל.
- ב"כ המבקשת: עו"ד דרור שרעבי, עו"ד יובל יועז
- ב"כ המשיבות: עו"ד אלברט בן פורת
* עורך דין רז נפתלי עוסק בדיני מקרקעין
** הכותב לא ייצג בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין