קצין התגמולים דחה את בקשות האם, אך בימ"ש השלום קיבל את ערעורה וקבע: ברגע שצה"ל הפר הוראות, עליו לשאת באחריות.
בתום טירונות בהנדסה קרבית, יצא חייל לחופשה ולא חזר בסיומה. בעקבות מצב כלכלי קשה ומשום שבית הוריו היה צפוף מדי, החייל התגורר בדירה של "האגודה למען החייל". בתחילה המפקדים לא מצאו אותו. לאחר מספר ימים הצליחו לאתר אותו, והוא הסביר שהיה צריך לעבוד ולעזור לאמו ואחר כך סיפר שהוא חולה, והבטיח לחזור לבסיס ביום ראשון. כיוון שהאמין לו, המ"פ שלו השאיר בידיו את נשקו, בניגוד לפקודות מטכ"ל, שלפיהן יש לקחת את הנשק מחייל נפקד.
נפגעת בעת השירות הצבאי?
אפשר לפנות בשאלות ל- עורך דין צבא וביטחון
הימים חלפו והחייל לא שב, ושוב חיפשו אותו בדירתו. הפעם הדלת הייתה נעולה והתריסים היו מוגפים. לבסוף התגלתה הטרגדיה: על המיטה, לצד פחיות בירה ורובה, נמצא החייל ללא רוח חיים, ירוי בראשו.
האם ביקשה להכיר בה כאם שכולה, אך קצין התגמולים דחה את בקשתה, כמו גם את ערעורה, בנימוק שמות המנוח לא נגרם עקב השירות אלא בשעה שנעדר מהשירות ללא רשות.
על כך הגישה האם ערעור לבימ"ש השלום בחיפה. לטענתה, השארת הנשק ברשותו של בנה בניגוד לפקודת מטכ"ל, יוצרת את הקשר בין נסיבות מותו לבין שירותו הצבאי.
עוד טענה האם כי על פי חוות דעת רופא, לא ניתן לשלול את האפשרות שמותו של המנוח נגרם כתוצאה תאונה.
קצין התגמולים דבק בעמדתו, שלפיה פטירתו של המנוח אינה קשורה לתנאי השירות. הוא הוסיף וטען כי היא נגרמה כתוצאה משימוש באלכוהול – התנהגות השוללת את הכרתו כנספה.
לשיטתו, הותרת הנשק בידי המנוח והפרת פקודת מטכ"ל אינה הסיבה להתאבדותו. המנוח לא סבל ממצוקה נפשית ולא שידר אותות אובדניים. המפקד האמין לו ולא רצה לפגוע בגאוותו כלוחם על ידי לקיחת נשקו.
המשיב הוסיף כי על פי הפסיקה, שימוש שעושה חייל בנשק כדי לגרום למותו אינו קושר את האירוע לשירותו הצבאי. לשיטתו, העובדה כי המנוח נטל את חייו ובמקביל קיים נוהל שהופר, לא מצליבה בין השניים.
יש קשר
ועדה בראשות השופט הבכיר יעקב וגנר קיבלה את הערעור. ראשית, הוועדה הבהירה כי שתי הטענות שהעלה המשיב – שימוש באלכוהול והיעדרות מהשירות שלא כדין – לא מהוות התנהגות "רעה וחמורה" (כלשון החוק) המצדיקה את שלילת הזכויות מהמשפחה.
"נפשו של אדם פנימה, צופנת סודות כמוסים שאינם גלויים לכל", ציינו חברי הוועדה, והבהירו כי אין לדעת מה גרם למותו של המנוח – האם תאונה או מעשה אובדני עקב אהבה נכזבת או אולי סיבה אחרת – אך עצם העובדה שמפקדיו בחרו להשאיר את הנשק ברשותו ופעלו בניגוד להוראות, חושפת את הצבא לאחריות לתוצאות, בשל הקשר בין השארת הנשק בידיו של המנוח לבין התוצאה הטרגית.
הוועדה גם התחשבה בעובדה שהמנוח ומשפחתו סבלו מבעיות כלכליות רבות שהטרידו אותו מאוד. הוועדה הוסיפה כי חוק המשפחות וחוק התגמולים הם חוקים שנועדו לפצות משפחות שכולות, ולכן ראוי לפרשם באופן רחב וליברלי, כפי שמתבקש מרוחם הסוציאלית של חוקי השיקום.
בסיכומו של דבר, הוועדה קבעה שהמערערת הוכיחה היטב את הקשר הסיבתי בין מותו של המנוח לבין השירות הצבאי, ולכן היא זכאית לזכויות הנובעות מקביעה זו. המשיב חויב בהוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 9,000 שקל.
- שמות באי הכוח לא צוינו בפסק הדין
* עו"ד אלי סבן עוסק בייצוג נכי צה"ל ובתביעות מול משרד הביטחון
** הכותב לא ייצג בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין