החלטת הפרקליטות להעמיד לדין אישה הרה שטפחה על כתפו של בעלה לאחר שנבהלה במהלך ויכוח מעידה על נקיטת גישה של שוויון טכני ופורמאלי שלא תורם דבר להשגת שוויון צודק ומהותי. עובדה היא, שבתום ההליך הפלילי, זוכתה האישה מחמת זוטי דברים.
גברים מועמדים לדין תדיר בשל אלימות במשפחה, ונשים - אך לעיתים רחוקות. פעמים רבות, בעת אירוע של אלימות במשפחה, הפרקליטות מחליטה להעמיד לדין את הגבר שלכאורה פגע באשה, אך רק לעיתים נדירות מועמדת אשה לדין בשל אלימות במשפחה. לא כך היה במקרה שלפנינו, בו הועמדה אשה לדין על עבירת אלימות מינורית ביותר.
ומעשה שהיה כך היה: במהלך ויכוח בין בעל לאשתו נכנסה אמו של הבעל לבית הצדדים. האשה, הרה עם תאומים, הרגישה מאויימת, והיכתה בבעל קלות יחסית. הבעל לא הגיש כל תלונה במשטרה והייתה זו אמו שהגישה את התלונה. העובדה שהצדדים חזרו לאחר מכן לשלום בית, לא שינתה לפרקליטות, שחרף זאת החליטה להעמיד את האשה לדין פלילי.
אלא שהשופטת רבקה גלט מבית משפט השלום ברמלה זיכתה את האשה מחמת "זוטי הדברים", שכן ברמה העובדתית התברר שהאישה טפחה באזור הכתף של בעלה כדי להפסיק את התנהגותו כלפיה במהלך ויכוח. יתרה מזו, הבעל כלל לא התכוון לערב את המשטרה ואף כעס מאוד על אמו שפעלה כך.
הפסיקה מעידה על כך שהגנת זוטי דברים חלה גם במקרים של אלימות במשפחה ולא מעט נאשמים זוכו מעילה זו (ע"פ 39031-05-12 חננאל נ' מד"י).
מהי הגנת זוטי דברים?
זוטי דברים כלומר – מעשים שאולי ברמה הטכנים עומדים בקריטריונים הטכניים להתקיימות עבירה אך הם לא עוברים את "רף הפליליות" המהותי הנדרש לשם הרשעה (ע"פ 7829/03 מד"י נ. אריאל).
ישנם ארבע תנאים מצטברים שצריכים להתקיים לצורך זיכוי מחמת זוטי הדברים:
- טיב המעשה: במקר שלנו ניתן לקבוע כי טפיחות באזור הכתף נמצאות ברף הנמוך ביותר של עבירת התקיפה. השופטת גלט ערכה סקירה של פסיקת בתי המשפט שלימדה שגם במקרים שבהם העבירה הייתה חמורה יותר הנאשם זוכה מחמת זוטי דברים.
- נסיבות המעשה: מהעדויות בתיק עלה כי קודם למעשה התקיפה התנהל ויכוח מכוער בין האישה לבעל, ויכוח אחד מני רבים בשנה שקדמה לאירוע, והמעשה שלה מתגמד לעומת מסכת הוויכוחים והמריבות בין השניים. יתירה מזו, בית המשפט קיבל את טענת האישה שפחדה מהבעל במיוחד משום שהייתה הרה. כמו כן, בית המשפט התרשם שהאישה אינה נוטה לתוקפנות כלשהי באופן כללי, בניגוד לעמדת התביעה והאמור בכתב האישום. גם אם מעשיה אינם חוסים תחת הגנה עצמית, יש משמעות להלך רוחה, השופכת אור על האירוע כולו. בהקשר זה יש להזכיר שכבר נפסק לא אחת, כי להתנהגות המתלונן יש משקל בבוא בית המשפט לבחון קיומה של הגנת זוטי דברים (ע"פ 2125/94 בן ארי נ' מ"י).
- תוצאות המעשה: מן העדויות עלה בבירור כי עצמת התקיפה הייתה מינורית ביותר ולא הותירה כל סימן או חבלה. הבעל עצמו לא פירש את מעשי האישה באופן מחמיר.
- האינטרס הציבורי: אין צורך להכביר מילים על חומרתן של עבירות אלימות במשפחה וברור שהאינטרס הציבורי מבקש למגר זאת. ואולם, המקרה הנוכחי הוא מקרה חריג שלא מקים את האינטרס הציבורי באכיפה. ראשית, משום שטיב המעשה – כאמור – מינורי לחלוטין והוא אפילו לא גרם לכאב רגעי. שנית, עלה מהראיות שהאישה הייתה במצב רגיש – בהיריון עם תאומים, ונקבע כבר כי בהחלט ניתן לשקול את עניינו של העושה ולא רק את המעשה (ע"פ 27179-04-11, ע"פ 7829/03). שלישית, יש לשקול את התנהגותו של הבעל במהלך התקופה שקדמה לאירוע, ובמהלכו. הבעל לקה בהתקפי זעם שלא היה קל להתמודד עמם ואף אמו אישרה שהוא "חמום מוח". רביעית, הבעל הבהיר חד משמעית כי הוא מבקש להפסיק את החקירה ובני הזוג המשיכו בחיים זוגיים טובים מאז.
כל הנימוקים הללו הם שהובילו את בית המשפט למסקנה לפיה אין האינטרס הציבורי תומך בהרשעת האשה. המעשה היה קל ערך, והפגיעה שגרם היתה כה מזערית, עד שלא נגרמה סכנה כלשהי לציבור.
משכך, עניינה של האישה קיים את כל התנאים המצטברים לשם התגבשות ההגנה של זוטי דברים.
ולסיכום: כמה מילים על שוויון
אחד הדברים הנוספים שעלו במשפט הן טענת הפרקליטות החוזרת ונשנית, לפיה עיקרון השוויון הוא שמחייב את העמדת האישה לדין.
אלא שבניגוד לפרקליטות סבר בית המשפט כי החלת עיקרון השוויון באופן שבו מבקשת הפרקליטות דווקא תחטיא את המטרה ותביא לתוצאה מעוותת.
הגשת כתבי אישום באופן נייטראלי כביכול, כנגד גברים ונשים שביצעו עבירות אלימות במשפחה, ללא כל הבחנה, הוא שוויון מכאני- פורמאלי, המניח זהות עניינית בין גברים לנשים בנקודת המוצא. ואולם, זהות שכזו אינה מתקיימת במציאות, שכן קיים פער עצום בין כמות עבירות האלימות המבוצעות בידי גברים (בייחוד כלפי בנות זוגם) לבין כמות העבירות המבוצעות בידי נשים. ועל כן, אין להתייחס בעיוורון מוחלט לסוגיה המגדרית.
תחת תפיסת השוויון המכאני, הציעה השופטת גלט גישה אחרת של שוויון מהותי (אריסטוטלי), היינו: נקיטת מדיניות לשם השגת הצדק, מתוך התחשבות בשונות הבסיסית, ובמטרה להשיג שוויון בקו הגמר.
לפי גישה זו, אין למקם את מעשה העבירה של האשה בהקשר העברייני הכללי, אלא מתוך מודעות לאי שכיחותה היחסית של אלימות מצד נשים.
על עדיפותו המובהקת של השוויון המהותי על פני השוויון המכאני, ככלי לעשיית צדק, עמד בית המשפט העליון בבג"צ 10076/02 רוזנבאום נ' נציב שב"ס:
" נמצא, כי השוויון אינו מחייב זהות. לעתים לשם השגת שוויון יש לפעול מתוך שונות... אכן, עקרון השוויון אינו דורש דינים זהים לכל. הוא דורש דינים זהים לאנשים זהים, ודינים שונים לאנשים שונים. הוא דורש, כי דין שונה יוצדק על פי טיב העניין ומהותו".
אילו הפעילה התביעה שיקולי שוויון מהותי בעניינו, היתה העבירה נבחנת מתוך נסיבות חיי האשה באותה עת כעולה מחומר הראיות: היותה אישה (בש"פ 35409-08-14 מד"י נ' פיש, ע"פ 2094/01 מד"י נ' הבעלת) היותה הרה (בש"פ 5456/08 נחמני נ' מד"י) ועמידתה לבדה מול בעלה ואמו, ששניהם הפגינו כלפיה חזית מאוחדת שגרמה לה לפחד ובהלה.
לסיכום, היה זה מחובתה של התביעה לערוך בחינה של שיקולי השוויון המהותי, והתביעה אינה יכולה להתנער מחובתה זו ולפטור עצמה על ידי הגשה שוויונית-מכאנית של כתבי אישום.
לו נבחן המעשה המינורי שביצעה האשה, תוך התחשבות בשאר הנסיבות, היתה עולה מאליה המסקנה שכתב האישום דנן אינו תורם ליצירת שוויון מהותי, אלא להיפך.
* עו"ד אלינור ליבוביץ, עוסקת בדיני משפחה, גירושין ובגישור, מנהלת ובעלת האתר gerushin.co.il.
** כל המוצג במאמר זה הינו מידע כללי בלבד ואין בו כדי להוות יעוץ ו/או חוות דעת משפטית כלשהי. המחברת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין