בעל עסק להלוואות חוץ בנקאיות סיפר בריאיון ל"גלובס", כי בעלי חברת "לאנדורה" – בעלת הרשתות ג'אפניקה, קינג ג'ורג' ו-YOGO – "נמצאים על גבול של משפחת פשע". בית משפט השלום בתל אביב קבע שמדובר בלשון הרע, וחייב אותו בפיצוי של 150,000 שקל.
איש עסקים העוסק, בין היתר, במימון חוץ בנקאי, ביקש להוציא צו עיקול של 1.75 מיליון שקל נגד חברת "לאנדורה", מפעילת רשתות ההסעדה "ג'אפניקה", "קינג ג'ורג'", "YOGO" ועוד, בטענה שהחברה ובעליה, ברק אברמוב, הונו אותו משום שהפרו התחייבותם לרשום על שמו מניות של YOGO.
פגעו בשמכם הטוב?
פנו ל-עורך דין לשון הרע
בית המשפט הוציא צו עיקול זמני כדי לאפשר את בירור הטענות של המבקש. למרות העובדה שמדובר בצו זמני שלא אומר דבר באשר לנכונות טענותיו, התפרסמה ב"גלובס" כתבה על המקרה, ובה צוטט המבקש אומר כי נפל קורבן להונאה וכי נציגי החברה הם "אנשים לא ישרים, שנמצאים על גבול של משפחת פשע".
החברה, שהכחישה את טענותיו, פעלה קודם כל לביטול הצו. לבקשה הדחופה שהגישה לבית המשפט היא צירפה הסכם נאמנות חתום בינה לבין המבקש, שבו נכתב במפורש כי העביר לה את מניות YOGO על מנת שתחזיק אותן בנאמנות.
לנוכח דברים אלה הסכים המבקש לביטול הצו, ובהודעה שהגיש לבית המשפט חזר בו מטענות שונות שהעלה כנגד החברה, כמו למשל שהיא נמצאת במצב כלכלי קשה.
אלא שבכתבת המשך שהתפרסמה לאחר מכן, צוטט האיש כשהוא אומר שהעיקול הוסר לאחר שהופעלו עליו לחצים של "גורמים כאלה ואחרים", תוך רמיזה לסחטנות מצד מקורבים לחברה.
בעקבות הצו המיותר ושתי הכתבות בעקבותיו, הגישו החברה ובעליה תביעה לפיצוי של מיליון שקל על פרסום לשון הרע. בעל החברה סיפר כי צו העיקול נמסר לחברות ולבנקים שעובדים עמו, ופגע במוניטין העסקי של החברה ובשמה הטוב. עוד הוא טען כי הנתבע יזם את הפרסומים במתכוון במטרה לפגוע בו ובחברה.
הנתבע טען כי מדובר בתביעה נקמנית וחסרת יסוד על סכום מופרך. הוא התגונן בטענה שצו עיקול אינו נחשב ל"לשון הרע", והכחיש את הטענה לפיה "הזמין" את הכתבות. עוד הוא טען כי לא צוטט נכונה, וחלק מהדברים כלל לא נאמרו על-ידו.
כתבת "גלובס" שהוזמנה לעדות סיפרה כי העיתון דיווח על הסכסוך באופן אובייקטיבי, ועמדה על כך שציטטה את הנתבע במדויק. ואכן, לבסוף הוא הודה כי פנה אל הכתבת ביוזמתו.
רצה לפגוע
"לא כל עיקול זמני המוטל על חשבון בנק של עסק יש בו כדי להוות לשון הרע", כתב השופט עזריה אלקלעי בפתח פסק הדין. השופט ציין כי לא נראה שבקשה לעיקול זמני במסגרת סכסוך עסקי נועדה לפגוע בשמה הטוב של החברה, מה גם שהתובעים לא הוכיחו שהצו גרם לחברה לבעיות מול בנקים או גורמים עסקיים אחרים.
ואולם, לא כך באשר ליתר הדברים שנאמרו בכתבה, בהם ההתייחסות לחברה כאל ארגון פשע. הדברים, שנאמרו מפי התובע וצוטטו על ידי הכתבת – שעדותה לא נסתרה – בהחלט מהווים הוצאת דיבה. השופט האמין שהנתבע מסר לכתבת את המידע הבעייתי על הנתבעים במטרה לפגוע בשמם הטוב ובקשריהם העסקיים.
משכך, התביעה התקבלה בחלקה. מאחר שהתובעים לא הוכיחו את הנזק שנגרם להם, השופט חישב את הנזקים שלהם בהתאם להוראות חוק לשון הרע, והורה לנתבע לפצות אותם ב-150,000 שקל, בתוספת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד של 20,000 שקל.
- ב"כ התובעים: עו"ד חיים פיצ'ון
- ב"כ הנתבע: עו"ד ברוך טולידאנו
* עורך דין יצחק בן-חיים ממשרד בן-חיים את חלדי עוסק בדיני לשון הרע
** הכותב לא ייצג בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את גט לויר
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין