ביה"ד לעבודה זיכה חקלאי שהואשם בהעסקת עובדים זרים וטען לשותפות עם קיבוץ סמוך. השופט הסביר: העובדה שאין הנחיות ברורות הופכת את האישום לבעייתי, מה גם שהמדינה לא טרחה לבדוק את טענות הנאשם.
בשנת 2010 הגישה המדינה בביה"ד האזורי לעבודה בבאר שבע כתב אישום בו ייחסה לחקלאי מהדרום עבירות של העסקת עובדים בניגוד לחוק עובדים זרים.
לייעוץ בתחום העבודה:
עורך דין דיני עבודה
לפי כתב האישום, בסוף 2006 ערכו פקחים מטעם המדינה ביקורת בקיבוץ אליפז שבערבה, בה נמצאו 27 עובדים זרים שהועסקו על ידי הנאשם.
המדינה טענה כי ישנן שתי דרישות להעסקת עובד זר. האחת מחייבת שלמעסיק יהיה היתר העסקה בו יצוין, בין היתר, מספר העובדים שהוא רשאי להעסיק. בנוסף, צריך שלעובד תהיה אשרה על שמו של המעסיק הספציפי.
לעובדים שנמצאו באתר היה היתר העסקה. המחלוקת התעוררה בנוגע לטענת המדינה שלפיה לתשעה מהם לא הייתה אשרה על שמו של הנאשם.
עוד טענה המדינה כי הנאשם לא מסר לעובדים חוזה עבודה, ולאחד העובדים לא נמסר תלוש שכר.
הנאשם טען שהייתה לו שותפות עם קיבוץ נווה חריף והציג מסמכים בעניין. לדבריו, בעקבות קשיים, החליטו בנווה חריף לנייד עובדים ממטעים שלא הייתה בהם עבודה, וביקשו ממנו להלין אותם במתחם המגורים של העובדים שלו.
הנאשם הוסיף כי פעם לפי הנהלים הקיימים, ובכל מקרה לאחר הביקורת תיקן את העניין.
בנוסף, הנאשם טען לעובדים הומצאו חוזי עבודה ונמסרו תלושי שכר.
המדינה ציינה כי בשל אופי העבודה העונתי של ענף החקלאות, ניתנה אפשרות לנייד עובדים בין מעסיקים שונים בענף זה כל עוד אין חריגה מתנאי ההיתר של המעסיק בפועל. עם זאת, המדינה לא הפנתה לנוהל ניוד עובדים בין חקלאים אלא העידה פקח שבעדותו דיבר באופן כללי ומסר שהוא זוכר את המקרה במעורפל.
לאור דבריו של הפקח, המדינה התבקשה להבהיר האם קיימות הנחיות בנוגע לניוד עובדים על ידי שותפות, ובתגובה הודיעה כי "לאחר בדיקה מקיפה של הממונים על התביעה, לא נמצא כי קיימות הנחיות מיוחדות בנושא, מעבר למדיניות הכללית כפי שבאה לידי ביטוי בעדותו של המפקח."
טענות לא מבוססות
השופט יוחנן כהן זיכה את הנאשם. העובדים שהתגלו בביקורת נוידו על שם הנאשם מיד לאחר הביקורת, הסביר השופט, ועובדה זו תומך במסקנה שלמעסיקיהם 'המקוריים' לא הייתה עבודה עבורם. לכן, קשה לקבוע כי עצם מתן אפשרות לאותם עובדים (שהיה בידם היתר עבודה) לממש את זכותם לעבוד מהווה עבירה פלילית.
"המאשימה לא טרחה לבדוק ולברר באופן יסודי את טענותיו של התובע לשותפות עם קיבוץ נווה חריף, דבר אשר היה נדרש בנסיבות העניין," כתב השופט.
בנוסף, לפי השופט העובדה שאין אמות מידה או הנחיות ברורות בנוגע לניוד עובדים במסגרת של שותפות בין חקלאים, הופכת את האישום לבעייתי ופוגמת ביכולתו של הנאשם להתגונן ולהתמודד איתו.
בנוגע לחוזי עבודה ותלושי שכר, השופט העדיף את גרסת הנאשם על פני זו של המדינה, לאחר שהשתכנע כי מדובר באדם נורמטיבי וישר. גם בהקשר זה מתח השופט ביקורת המדינה, כשציין כי היא לא זימנה לעדות אף אחד מהעובדים שלטענתה לא קיבלו תלושי שכר והעלתה טענות לא מבוססות.
- ב"כ מאשימה: עו"ד דוד סלטון
- ב"כ הנאשם: עו"ד אלעד שרון
* עו"ד ערן לאופמן עוסק בדיני עבודה
** הכותב לא ייצג בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין