במסגרת הליך המתנהל בביהמ"ש למשפחה בבאר שבע, בעל ואישה שחיים בנפרד אך טרם התגרשו, נחלקו בשאלת "מועד הקרע". השופט קבע: במקרה הנוכחי הפירוד הפיזי הוא הקובע, החלטה אחרת עלולה להעביר מסר פסול לזוגות הבאים.
השניים התחתנו ב-1995 והביאו לעולם ילדה אחת, כיום בת 15. לפני כארבע שנים עזב הבעל את ביתם המשותף. במסגרת הליך גירושין המתנהל ביניהם, הם נחלקו ביחס למועד הפרידה לצורך האיזון וחלוקת הרכוש, מה שנקרא בלשון המשפטית "מועד הקרע".
נפרדתם?
עורך דין משפחה
יש לציין שמדובר בהחלטה בעלת השלכות כלכליות לא מבוטלות, שכן בהתאם לקביעת "מועד הקרע", יבוצע איזון המשאבים. למשל, יש הבדל בין חלוקת הזכויות הסוציאליות שנצברו ב-2016 לבין אלה שנצברו עד 2012.
עמדת האישה-התובעת הייתה שמועד הקרע לצורך האיזון הוא היום שבו יתגרשו בעתיד, וזאת בהתאם לכלל הקבוע בחוק יחסי ממון.
היא טענה כי אף על פי שעזב את הבית כבר ב-2012, הרי שהוא המשיך להתנהל כלכלית כבעבר, כלומר ממשיך לכלכל את הבית ולדאוג לה ולבתם.
לחלופין, היא ביקשה לקבוע את המועד ביום שבו הוגשה התביעה הרכושית – לפני כשנה.
מנגד, הבעל-הנתבע טען שמועד הקרע הוא מרץ 2012 – הזמן שבו עזב את הבית והגיע למסקנה שנישואיהם הגיעו לקיצם. לחלופין, היום שבו פתחה האישה חשבון בנק על שמה בלבד – כחודשיים לאחר מכן.
כמו כן, הבעל טען כי העובדה שנהג באחריות כלכלית כלפי משפחתו לא אמורה לפעול נגדו, והסביר כי עשה זאת בכוונה להגיע להסכם ללא מאבק מיותר.
קצת על הגינות כלכלית
סגן הנשיאה השופט אלון גביזון הבהיר כי ניתן לסטות מהכלל שבחוק יחסי ממון אם ישנן "נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת".
במקרה הנוכחי, השופט התרשם כי מאז שהבעל עזב את הבית, שני הצדדים חתרו להסכם גירושין כולל, והבינו שבפועל נישואיהם הסתיימו והפכו ל"נישואים על הנייר" בלבד.
השופט העיר כי הבעל תיאר את הדברים בהרחבה, למשל העובדה ששכר לעצמו דירה והחל בזוגיות חדשה. לעומת זאת, האישה לא ציינה אף פעולה בה נקטו הצדדים לשיקום הזוגיות.
כמו כן, השופט קיבל את טענת הבעל שלפיה העובדה שהמשיך לכלכל את משפחתו לא צריכה לפעול לרעתו.
"להבנתי, הנתבע המשיך לזון את משפחתו גם לאחר עזיבתו את בית הצדדים, מאחר וביקש שלא לנצל את יתרונו הכלכלי על התובעת תוך פגיעה חלילה בבתו וזאת עד להגעה לאותו הסכם גירושין אליו שני הצדדים חתרו. הדבר לא נעשה מתוך ראייה כי הוא והתובעת ממשיכים להוות יחידה כלכלית אחת חרף הפרידה הפיזית", כתב השופט.
לפיכך, השופט החליט כי המועד המכריע הקרע לצורך איזון המשאבים הוא עזיבת הבעל את הבית. השופט הורה לצדדים להגיש תוך 30 יום תצהירי רכוש בצירוף אסמכתאות.
בתוך כך השופט ציין שיקול כללי יותר, כשכתב: "מדיניות שיפוטית נכונה המבקשת לעודד בני זוג לנהוג בהגינות כלכלית זה עם זו עד לסיום הסכסוך הזוגי (אם זה דרך חתימה על הסכם גירושין כולל ואם זה דרך הכרעות שיפוטיות), צריכה להכיר, כבמקרה המיוחד שבפני, במועד הפירוד הפיזי משום מועד קרע לצורך האיזון הרכושי".
השופט הוסיף שאי הכרה במועד הפרידה הפיזית כמועד קרע רק מאחר שבעל, המרוויח יותר, ממשיך לזון את התא המשפחתי שלו מתוך דאגה כנה, תעביר מסר פסול לזוגות הבאים, ואף לעורכי הדין העוסקים בתחום, ועלולה לעודד "טרור כלכלי".
- ב"כ התובעת: עו"ד דן מלכיאלי
- ב"כ הנתבע: עו"ד רונן דליהו
* עורכת דין אביטל רבינוביץ עוסקת בדיני משפחה
** הכותבת לא ייצגה בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחברת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין