משפחות רבות שנחשבו למלוכדות מצאו עצמן במאבקים מתמשכים על ירושה, ואין ספק שקשרים משפחתיים רבים נגדעו בשל כך. הנה כמה טיפים להתנהלות חכמה שיכולה לסייע למנוע את הסכסוכים המיותרים. מיועד ליורשים ולמצווים גם יחד.
כשהאחים דנה, רונן ויעל נכנסו למשרדי חשתי מיד בסערת הרגשות שהציפה אותם. דנה היא שהחלה לספר לי את סיפורם: אמה נפטרה בפתאומיות כשהיתה בת 13 ואביהם גידל אותה ואת אחיה במסירות רבה ואף עזר להם ברכישת השכלה אקדמית.
להתייעצות בענייני צוואות:
עורך דין צוואות
לפני כחמש שנים הכיר אביה את צפנת, הצעירה ממנו בעשרים ושבע שנים, ולאחר כשנה נשא אותה לאישה ואף נולדו להם שני ילדים. דנה סיפרה שמלכתחילה לא היתה כימיה בין האחים לבין צפנת אך הם כיבדו אותה, למרות התחושה העזה שהיא מתחרה עמם על ליבו וממונו של אביהם.
לפני כשנה כינס אותם האב והודיע להם שהוא מתכוון להוריש את כל רכושו לילדיו מצפנת ואילו לכל אחד מהם הוא מתכוון להשאיר 1,000 שקל בלבד. האב נימק זאת בכך שילדיו קטנים מאוד ומפאת גילו והעובדה שכבר עזר לדנה ואחיה, הוא מצא לנכון לתת לילדיו האחרים את אותה תמיכה כלכלית, שקרוב לוודאי שלכשיגיע זמנה כבר לא יהיה פה.
דנה ואחיה מוכי התדהמה לא הביעו מיד את עמדתם או רגשותיהם בפני האב, אך כשנפרדו ממנו החליטו פה אחד שיעשו כל שביכולתם על מנת לשנות את החלטתו ולגרום לו "להתעשת". וכך, הם טיפחו עמו ועם משפחתו החדשה קשרים הדוקים יותר, עד שנראה היה כאילו מדובר בתא משפחתי אחד מבראשית היווצרותו.
לפני כחודש נהרג האב בתאונת דרכים ועוה"ד שערך את צוואתו זימן את ילדיו לצורך הקראתה. מה רבה היתה אכזבתם של דנה ואחיה כששמעו כי צוואת אביהם נותרה כשם שמסר להם. הם חשו כי לו היתה ניתנת לו עוד הזדמנות לערוך צוואה הוא לא היה מנשל אותם. הם לא יכלו להשלים עם הכתוב ופנו לייעוץ משפטי.
נישול יורשים – לגיטימי, אבל...
הכלל הבסיסי בדיני צוואות, העובר כחוט השני הן במשפט העברי והן בדין האזרחי, הוא כי יש לקיים את רצון המת, המבטא את עיקרון העל של חופש הציווי. משכך, נישול יורשים חוקיים הוא דבר לגיטימי אם הוא נעשה על-ידי צוואה כשרה.
על מי שמבקש לטעון שהצוואה אינה כשרה מונח נטל ראיה כבד להוכיח את תנאי הביטול המנויים בחוק הירושה. תחילת הדרך היא בהגשת התנגדות לקיום הצוואה.
היות שקשת מקרי ההתנגדויות גדולה במיוחד, בחרתי להתייחס בטור זה למקרים הדומים לזה של דנה ואחיה.
על פניו, נשמע מדנה ואחיה כי לתחושתם, החלטת האב נבעה מהשפעה בלתי הוגנת של אשתו השנייה. השפעה שלא יכול היה להבחין בטיבה בעת שחתם עליה.
סעיף 30(א) לחוק הירושה מאפשר לבטל צוואה, בין היתר מחמת השפעה בלתי הוגנת (אונס, איום תחבולה או תרמית). התפיסה היא כי אין שום בעיה חוקית עם הניסיון לשכנע אדם לכתוב צוואה לטובת המבקש אך זאת – כל עוד הדבר נעשה שלא בניגוד להוראות הסעיף האמור.
לצורך בחינת הטענה יבדוק ביהמ"ש האם הצוואה מבטאת את רצונו החופשי של המצווה, ובתוך כך יבחן את מידת התלות והנזקקות שלו ביורש, פיסית, שכלית וכלכלית. עוד תיבדק המעורבות של היורש עפ"י הצוואה בעריכתה וכן האפשרות שהייתה למצווה להיות מצוי בקשרים חברתיים ומשפחתיים אחרים מעבר לאלה עם היורש (דנ"א 1516/95 מרום נגד היועץ המשפטי לממשלה).
אך שימו לב, הואיל והנחת המוצא היא שכל צוואה כשרה, יחסי תלות כשלעצמם אינם עילה לביטול הוראותיה אלא יש להוכיח כי יחסי התלות היו כל-כך בוטים שגרמו להשפעה בלתי הוגנת על המצווה או לניצול חולשתו. למשל, אם יוכח שהיורש מנע מהמצווה כל קשר עם העולם החיצון ושלט בו בצורה מוחלטת. (ת.ע 101060/05 א.ג. נגד פ.ש.).
עילה נוספת לביטול צוואה הם קיומם של פגמים טכניים כמו היעדר תאריך, פגם בחתימה, כשרות העדים וכיו"ב. אלא שפגמים אלו ניתנים לריפוי, במידה שהם עומדים בתנאיו המצטברים של סעיף 25 לחוק הירושה.
אפשרות נוספת העומדת בפני האחים לזכות בחלק מהרכוש היא לבדוק, מעבר לצוואה, אם לאמם המנוחה היו זכויות כלשהן בנכסי אביהם מכח הלכת השיתוף או מכח חוק יחסי ממון. בהקשר זה ראוי לציין שעדיף היה לברר זאת עוד בחיי האב, היות שרמת ההוכחה הנדרשת לאחר מותו גבוהה יותר. כדאי לציין שמקומן של טענות אלו להתברר בתביעה נפרדת ולרוב שלא במסגרת ההתנגדות.
אפשר למנוע מראש
יש לציין כי גם למצווה יש אפשרות לנסות ולהבטיח בחייו, עד כמה שאפשר, את קיום הוראותיו לאחר לכתו. הוא יכול לעשות זאת באמצעות הותרת אישור רפואי כי היה כשיר שכלית, נפשית וגופנית בעת עריכת הצוואה.
בנוסף, ניתן להוסיף בצוואה משפט שלפיו המצווה מעניק את הנכסים ליורשיו שעה קודם לפטירתו (צוואת "שכיב מרע" בעגה המשפטית), ובכך ייחשב הדבר למתנה בחייו, שלכאורה לא ניתנת לביטול לאחר לכתו.
לסיום אומר כי לדעתי האישית על מצווה להביא בחשבון את תוצאות הכתוב בצוואתו לאחר מותו ולא להתנהל בבחינת "אחרי המבול" – מצב שעלול להביא לא רק לפירוק התא הגרעיני שנותר, אלא גם לכך שהיורשים החוקיים לא ייהנו בחייהם מהעיזבון.
בכל מקרה, על כל יורש המרגיש שקופח שלא בצדק והתקיימו לדעתו תנאים השוללים את כשרות הצוואה, צריך לבחון היטב אם תחושותיו דרות יחדיו עם הוראות החוק והפסיקה, המאפשרות את ביטולה.
* עו"ד יסמין בן דוד עוסקת בדיני משפחה, ירושות וצוואות
** המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין