תת"ע
בית משפט השלום עכו
|
7878-05-15
08/05/2016
|
בפני השופט:
אבישי קאופמן
|
- נגד - |
מאשימה:
מדינת ישראל
|
נאשמים:
טעמה טליע טעמה טליע
|
הכרעת דין |
העבירה המיוחסת לנאשם בכתב האישום היא כי ביום 8.5.15, רכב על אופנוע מסוג סוזוקי ועקף כלי רכב אחר תוך חציית קו הפרדה רצוף, עבירה בניגוד לתקנה 47(ה)(5) לתקנות התעבורה, התשכ"א - 1961.
הנאשם כפר בעבירה המיוחסת לו וביום 30.3 שמעתי ראיות הצדדים.
לאחר ששמעתי את העדים והתרשמתי מהם, שקלתי את טענות הצדדים ושבתי ועיינתי בחומר שהוגש, השתכנעתי כי המאשימה עמדה בנטל השיכנוע כנדרש במשפט פלילי להוכחת העבירה המיוחסת לנאשם בכתב האישום וזאת מן הטעמים שיפורטו להלן.
על פי הדוח שערך השוטר גיא פייביש:
"נהגתי בניידת סמויה... לפתע הגיע האופנוע הנ"ל (כ)שהוא יוצא לעקיפה של הניידת בישורת בקו מקוטע, זיהיתי חלק מס' הרישוי 4580, האופנוע המשיך בעקיפה של שני הרכבים שלפניי כשהוא מגיע לעקומה ימינה ומתחיל קו הפרדה רצוף. הבחנתי שהאופנוע מסיים את העקיפה בקו הפרדה רציף. הקו הרציף נראה היטב ובולט לעין נבדק בזמן ביצוע העבירה ואז הבחנתי שהאופנוע הגיע לתומת (צ"ל צומת) בית העמק ביצע פרסה ביצעתי פרסה אחרי האופנוע והבחנתי שהוא נעצר בתחנת הדלק"
תגובת הנאשם כפי שנרשמה בידי השוטר הייתה "עקפתי בקו מקוטע לא שמתי לב שיש קו רצוף" ובהמשך "אני לא עקפתי בקו לבן נכנסתי לפני שהתחיל הקו הלבן".
בעדותו בפני הסביר השוטר כי המספר שרשם בגוף הדוח הינו טעות הקלדה והספרות הנכונות הינן בסדר הפוך 5480 ולא כפי שנרשם, דהיינו סיכול בין הספרות 4 ו -5. אין חולק כי בכותרת הדוח נרשם מספר הרישוי הנכון של האופנוע 5480550.
השוטר הבהיר בעדותו כיצד הבחין בבירור בעקיפה, תיאר את שני כלי הרכב שנסעו לפניו ונעקפו בידי הנאשם: ג'יפ מסוג מיצובישי פג'רו בצבע כסוף ומכונית פרטית מסוג פולקסוואגן פסאט בצבע כסוף אף היא, והסביר כי החליט שלא לעצור את האופנוע בכביש הפתוח מחשש כי לא יעצור ויברח.
הנאשם מצדו אישר ביצוע העקיפה ודרך הנסיעה לפי תיאור השוטר, לרבות ביצוע פניית פרסה בצומת בית העמק, אך טען כי העקיפה כולה נעשתה במקום בו קיים קו מקוטע.
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד
יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת