מדינת ישראל נ' פליישר זיו זכרי

הנאשם הורשע בעבירות של נהיגה בשכרות ונהיגה ללא רישיון תקף.

ב-1.1.2016, נהג הנאשם בשעה 04:30 ברחוב דרך בגין ברכב ובשעה שתוקף רישיון הנהיגה שלו פג בשנת 2014 ובניגוד לסעיף 10(א) לפקודת התעבורה. באותה העת נהג הנאשם בעת היותו שיכור ובבדיקת נשיפה נמצא ריכוז אלכוהול של 380 מיקרוגרם, מידה העולה על הכמות הקבועה בחוק, וזאת בניגוד לסעיף 62(3) לפקודת התעבורה.

בתאריך 11.2.2016 נשפט הנאשם בהעדרו לקנס בסך 10,000 ₪, ורשיון הנהיגה שלו נפסל למשך 10 שנים.

ב- 27.11.16 הגיש הנאשם בקשה לביטול פסק הדין שניתן בהעדרו וביום- 14.12.16 בוטל פסק הדין.

ב- 15.1.18 הופיע הנאשם ביחד עם סניגור ממונה מטעם הסניגוריה הציבורית ובישיבת ההקראה כפר בעובדות כתב האישום.

ביום 3.7.18 בפתח ישיבת ההוכחות וטרם שמיעת העדים- הודה ב"כ הנאשם בעובדות כתב האישום, כפוף לבקשתו לקבל תסקיר קצין מבחן וטרם הטיעונים לעונש.

הנאשם הופנה לשירות המבחן. שירות המבחן ערך שני תסקירים: תסקיר ראשון ביום 19.12.18 ותסקיר משלים ביום 13.6.19. התסקירים ארוכים, מפורטים ומדברים בעד עצמם.

העיון בהם מלמד על ניסיון ממושך של רשות הרווחה לעזור לנאשם לעזור לעצמו, כאשר כל העת ההיא בלטה התנהגות הנאשם, אשר מצאה את ביטוייה בהעדר שיתוף פעולה ולמרות ההזדמנויות הרבות שנתנו לו על ידי קצינת המבחן. הוא לא הגיע לפגישות שנקבעו לו, הוא סירב להשתתף בקבוצות טיפוליות כפי שהתבקש לעשות פעם אחר פעם, ולא הופיע לבדיקות סמים שנקבעו לו (שבע פעמים).

כאן המקום להפנות לרקע הפלילי שעומד וקיים לחובתו של הנאשם. מעיון בהרשעותיו הקודמות עולה כי לחובתו הרשעות קודמות רבות בין השנים 2015-1999 העבירות מתחום האלימות, הרכוש, הסמים, וכבר נדון בעברו לעונשי מאסר בפועל, מאסרים מותנים, ולפסילות רישיון. לפי גליון ההרשעות הקודמות בתחום התעבורה מצטיירת תמונה עגומה ולפיה כבר עומדים לחובתו שני פסקי דין בגין עבירות של נהיגה בפסילה, נהיגה תחת השפעת סמים מסוכנים ונהיגה ברכב בעת שהיה שיכור.

הנה כי כן המקרה כאן הוא האירוע השלישי, בו נתפס הנאשם נוהג שעה שהוא- שיכור.