1.הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירות של נהיגה כשרישיון הנהיגה פקע וחלפו למעלה מ – 6 חודשים מיום פקיעתו, ונהיגה ברכב ללא ביטוח תקף.
2.בהתאם לעובדות כתב האישום, ביום 7.8.16, בסמוך לשעה 11:00, נהג הנאשם ברכב משא סגור, מסוג "איסוזו", מ.ר. 3677965, כשרישיון הנהיגה שלו פקע ביום 28.5.93 וללא פוליסת ביטוח תקפה.
3.המאשימה עתרה לעונש מאסר בפועל, הפעלת מאסר על תנאי, בן 10 חודשים, במצטבר, מאסר על תנאי ארוך ומרתיע, פסילה לתקופה של למעלה משנתיים, פסילה על תנאי, קנס והתחייבות כספית. הוטעם שהנאשם נוהג משנת 91', צבר לחובתו 37 הרשעות קודמות, ואינו מורשה לנהיגה משנת 93'. בעברו עבירות של נהיגה בפסילה ועבירות דומות, האחרונה, נהיגה בפסילה, כשרישיון הנהיגה פקע ביום 12.7.15, בגינה נדון למאסר, בדרך של עבודות שירות, לתקופה של 6 חודשים, פסילה ל-6 חודשים, ומאסר מותנה בן 10 חודשים, למשך 3 שנים, שהוא בר הפעלה בתיק זה. על אף זאת, בתוך פחות משנה, שב הנאשם ואחז בהגה, ללא שחידש את רישיונו. צוין שבנסיבות העניין, בעבירה של נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף למעלה מעשרים שנה, יש להטיל מאסר בפועל ואין מקום להארכת המאסר המותנה, ובית המשפט הופנה לפסיקה תומכת.
4. ההגנה ביקשה לאמץ את המלצת שירות המבחן ולחרוג ממתחם הענישה, משיקולי שיקום. לעניין תסקיר המבחן צוין שאין הלימה בין החלק העוסק בהערכת הסיכון להישנות העבירה והסיכוי לשיקום לבין המלצתו הסופית של התסקיר, עבודות של"צ, צו מבחן והארכת המאסר המותנה. צוין ששירות המבחן מעריך שהשתלבות הנאשם בהליך טיפולי, לצד עבודות של"צ, יכולה להביא לשינוי ברמת המוטיבציה של הנאשם, לחברו באופן כנה לתהליך ולסייע במזעור הסיכון להישנות בעתיד. צוין שלולא היה כשל בעבר בייצוג הנאשם, היה מקום, טרם מתן הודאה, לטעון להגנת הצורך, המקימה סייג לאחריות פלילית. זאת, היות שהנאשם נאלץ לנהוג ברכב, בעת האירוע, לאחר שפועל שהיה עמו, ואמור היה להסיעו, נטש את הנאשם ואת שני בניו, שהיו עמו, בכביש מהיר, ללא שוליים, בשל ויכוח על שכרו. בלית ברירה, ומתוך דאגה לילדיו, נהג הנאשם עד תחנת הדלק ושם עצרו אותו השוטרים. צוין שהנאשם הודה, חסך זמן שיפוטי ונטל אחריות על מעשיו. נטען שאין דומה מי שנוהג כשרישיונו פקע, עקב כך שהסתבך ולא הצליח לחדש את רישיונו, למי שנוהג בהיותו בלתי מורשה. בית המשפט הופנה לפסיקה תומכת.
לעניין נסיבותיו האישיות, צוין שהנאשם מפרנס 5 משפחות, ושליחתו למאסר, עלולה למוטטו כלכלית. הנאשם העיד בדיון שהוא מפרנס את משפחתו ואת אמו וזה עתה השיא את ביתו. לדבריו, במשך השבוע הוא עובד במרכז וחוזר לביתו בסופי שבוע.
ההגנה הציגה חוות דעת קרימינולוגית, מטעמה, לעניין הנאשם, הממליצה לאמץ את המלצת שירות המבחן.
עוד ביקשה ההגנה שהפסילה תחושב החל מיום 24.1.17.
5.מתסקיר המבחן, מיום 1.7.18, עולה שהנאשם, בן 48, נשוי ואב ל – 3 ילדים (בגילאי 17-22), מתגורר בסכ'נין, עובד ומספק שרותים לחברות באזור המרכז. צוין שהנאשם הביע חרטה על מעשיו אך לא ניכר שעשה זאת מתוך חיבור לחומרת התנהגותו ולסיכונים הטמונים בה אלא מחשש להשלכות המשפטיות. ההערכת שירות המבחן היא שקיים סיכון גבוה להישנות עבירה בעתיד. עם זאת, הביע הנאשם מוטיבציה להשתלב בהליך טיפולי בתחום התעבורה, מחשש למיצוי הדין עמו. הומלץ על העמדתו בצו מבחן לתקופה של שנה, שילובו בתכנית טיפולית ייעודית לעבורי חוק בתחום התעבורה ועל צו של"צ בהיקף של 250 שעות. צוין שענישה זו יכולה להביא לשינוי ברמת המוטיבציה של הנאשם ולמזעור הסיכון להישנות העבירה בעתיד.
חומרת העבירה, הערך החברתי שנפגע מביצוע העבירה ומידת הפגיעה בו
6.נהיגה כשרישיון הנהיגה פקע למעלה מעשור, היא עבירה חמורה המשקפת לצד זלזול בחוק, אף סכנה ממשית לשלום הציבור. כשירותו של נהג לנהוג לאחר זמן כה רב מוטלת בספק. לשם חידוש הרישיון על הנאשם לעבור מבחן מעשי ועיוני, נוכח הזמן הרב שחלף. (ראו תת"ע (ת"א) 908-05-11 מדינת ישראל נ' רג'ואן, (מיום 23.1.12)).
ככל שמתארך משך הזמן שחלף מאז פקיעת הרישיון ועד למועד הנהיגה, הולכת ומטשטשת ההבחנה שבין נהיגה בזמן פקיעה לנהיגה בהעדר רישיון נהיגה (ראו תתע (י-ם) 4310-07-10 מדינת ישראל נ' פריג' אבו עצא).