מדינת ישראל נ' אליעזר איסחקוב

1.לפני בקשה לביטול פסק-הדין אשר ניתן כנגד המבקש ביום 27.9.16 ע"י כב' השופטת נועה חקלאי, בהעדר התייצבות לדיון ההקראה אשר נקבע בעניינו.

2.המבקש הורשע בהעדרו בעבירה אשר יוחסה לו בכתב האישום ולפיה נהג ביום 8.2.16 בשעה 10:26 בכביש 35 והשתמש בטלפון, שלא באמצעות דיבורית, בעת שהרכב היה בתנועה, זאת בניגוד לתקנה 28 (ב) לתקנות התעבורה.

3.בגזר הדין הושת על המבקש קנס בסך של 1,000 ₪, כפי הקנס הקבוע בצו התעבורה (עבירות קנס), תשס"ב-2002, ביחס לעבירה בה הורשע.

4.לטענת המבקש, לא קיבל "הודעה בעניין מועד דיון" ולהפתעתו גילה, לאחר שיצר קשר עם מזכירות בית המשפט, כי נשפט בהעדר ולא זכה להציג טענותיו לפני בית המשפט.

5.לתיק הוגשה תגובת המשיבה והתנגדותה לבקשה, נוכח קיומו של אישור מסירה לפיו ההזמנה נשלחה לכתובתו של המבקש וחזרה מן הטעם "לא נדרש".

6.בהתאם לרע"פ 9142/01 סוראיה איטליא ואח' נ' מדינת ישראל (2.10.13) החלטתי לדון בבקשה שלא בנוכחות הצדדים, לאחר שהצדדים שניהם העלו טענותיהם כאמור על הכתב.

דיון

7.בהתאם לסעיף 130 (ח) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982, ניתן להורות על ביטול פסק-דין אשר ניתן בהעדר, באם קיימת סיבה מוצדקת לאי התייצבות הנאשם לדיון או באם אי ביטול פסק הדין יגרום עיוות דין לנאשם.

8.ביחס לטענה בדבר אי המצאת ההזמנה לדיון, הרי שבחינת אישור המסירה הקיים בתיק מלמד, כי ההזמנה לדיון נשלחה אל המבקש בדואר רשום, אל כתובתו ברח' בן גוריון 33/47 כניסה ב' ברמלה, אולם חזרה מן הטעם: "לא נדרש". עוד מלמד האישור כי חלפו למעלה מ- 15 ימים ממועד המשלוח.

9.בתקנה 44 א' לתקנות סדר הדין הפלילי התשנ"ד-1974 נקבעה חזקת המסירה החלה בעבירות כדוגמת העבירה בה הורשע המבקש ולפיה:

"בעבירות תעבורה שעליהן חל סעיף 239א לחוק ובעבירות קנס רואים את ההודעה על ביצוע העבירה, ההודעה לתשלום קנס או ההזמנה למשפט, לענין עבירת קנס כאילו הומצאה כדין גם בלא חתימה על אישור המסירה, אם חלפו חמישה עשר ימים מיום שנשלחה בדואר רשום, זולת אם הוכיח הנמען שלא קיבל את ההודעה או את ההזמנה מסיבות שאינן תלויות בו ולא עקב הימנעותו מלקבלן".

10.לאורך הפסיקה נקבע, כי מקום בו נאשם לא דרש את דבר הדואר ניתן לראות בכך המצאה כדין וראו בעניין זה תת"ע 6057-12-11 (אשד') בכר נ' מדינת ישראל (10.7.12) שם:

"מדובר בעבירה מסוג ברירת משפט המבקש ביקש להישפט פעל בחוסר מעש, לא לקח את הדואר ובנסיבות אלה ומכל האמור לעיל, אין לראות בכך כל הצדקה לעיוות דין ולביטול פס"ד".

וראו גם החלטת כב' השופט ס' ג'ובראן ברע"פ 7862/13 ג'סאן אבו אלמפלפל נ' מדינת ישראל (20.11.13).

11.בענייננו, המבקש כאמור נמנע מלקבל את ההזמנה לדיון, בכך שלא דרש את דבר הדואר אשר נשלח אליו כדין. בכך קמה החזקה כי ההזמנה לדיון הומצאה לו כדין וחרף זאת לא טרח המבקש להתייצב למשפטו.