תע"א
בית דין אזורי לעבודה תל אביב - יפו
|
9172-09
26/08/2014
|
בפני השופטת:
נטע רות
|
- נגד - |
התובע:
כהן אדוארד דוד עו"ד אלכסנדר ספינרד
|
הנתבעת:
בנק לאומי לישראל בע"מ
מתייצבת בהליך נציבות שוויון זכויות בעבודה עו"ד נחום פיינברג ו קרן שליט עו"ד שרון אברהם - ויס
|
פסק - דין |
רקע כללי
1.אלה הן השאלות המרכזיות אשר הובאו לפתחנו -
-
האם ההסכם הקיבוצי שהסדיר את תנאי העסקתו של התובע, לאחר הגיעו לגיל 55 טומן בחובו אפליה מחמת גיל, או שמא מדובר בהסכם שאופן יישומו מבטא אבחנה רלוונטית וסבירה לפי סוגי עובדים בהתאם לכישוריהם ותפקידם?
-
האם הפסקת עבודתו של התובע - שנה לאחר הגיעו לגיל הפרישה הקבוע בחוק – הייתה כדין והאם היא טומנת בחובה הפרה של הסכם העבודה?
-
מהם הסעדים להם זכאי התובע, ככל שימצא כי יש לקבל את עמדתו בשאלות דלעיל ?
2.תנאי העבודה של עובדי הנתבעת (להלן – הבנק) הוסדרו בשורה של הסכמים קיבוציים ובכלל אלה: הוראות חוקת העבודה לעובדי הבנק שנערכה בין הבנק לבין ההסתדרות הכללית של העובדים בא"י בשנת 1952 (להלן - חוקת העבודה ולהלן - ההסתדרות).
בהתאם לחוקת העבודה, עובד מתחיל את עבודתו בבנק במעמד של "עובד זמני" או "עובד בניסיון" למשך תקופה של שישה חודשים, הניתנת להארכה.
במהלך תקופת הניסיון נדרש הבנק להחליט על מתן קביעות לעובד או על הארכת תקופת הזמניות כל פי חוקת העבודה או על הפסקת עבודתו ולהודיע על כך לעובד.
גיל הפרישה החל על עובדים המועסקים על פי חוקת העבודה תואם את גיל הפרישה הקבוע בחוק גיל פרישה התשס"ד - 2004 (67) (להלן – חוק גיל פרישה).
3.במהלך השנים נערכו בין הבנק לבין ההסתדרות שורה של הסכמים קיבוציים שנועדו לאפשר העסקה של עובדים ללא קביעות גם לאחר תום תקופת הנסיון או תום תקופת הזמניות אשר נקבעה בחוקת העבודה, בתנאים פחותים מאלה שנקבעו בחוקת העבודה ביחס לעובדים קבועים.
שאלת התוקף החוקי של הסכמים מעין אלה, אשר נערכו במהלך שנות ה-90 ("כהסכמי דור ב'") נדונה בהרחבה על ידי בית הדין הארצי לעבודה במסגרת ע"ע 780/06 נקש מיכאל נ' בנק לאומי לישראל, (ניתן ביום 6.11.07 להלן – פרשת נקש) אשר אישר את תקפותם. עתירה שהוגשה לבג"צ בעניין זה נדחתה (ראה - בג"צ 2055/08 מיכאל נקש נ' בית הדין הארצי לעבודה ואח', ניתן ביום 17.3.08).
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד
יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת