תע"א
בית דין אזורי לעבודה ירושלים
|
1293-10
15/04/2015
|
בפני השופטת:
רחל בר"ג-הירשברג
|
| - נגד - |
תובע:
יצחק שבו
עו"ד בדראן סלאמה
|
נתבעת:
רשות השידור (בפירוק)
עו"ד יאיר דוד
|
| פסק דין |
פתח דבר
1. עניינו של הליך זה בטענות התובע, עובד ותיק ברשות השידור (להלן: הרשות), כי בכל הנוגע לתקן משרתו ולקידומו בדרגות נהגה עמו הרשות לאורך השנים שלא כדין, באופן מקפח, מפלה וחסר תום לב.
בהליך שלפנינו עותר התובע לעדכון למפרע של תקן משרתו ושל דרגתו ולתשלום הפרשי שכר הנובעים מעדכון זה, כמו גם לפיצוי בגין עגמת הנפש שגרמה לו הרשות בהתנהלותה.
נטעים מיד כי לאחר שהוגשו סיכומי הצדדים נכנס לתוקפו חוק רשות השידור הציבורי, התשע"ד-2014. בהתאם לסעיף 104 לחוק ביקש הכונס הרשמי, בתפקידו כמפרק רשות השידור, להקפיא את ההליכים בתיק. בהחלטה מיום 12.10.2014 נעתרנו לבקשתו. ערעור שהגיש התובע על החלטת הכונס שלא לאשר את המשך בירור ההליך בבית הדין התקבל, בהחלטת בית המשפט המחוזי (כבוד השופט דוד מינץ) מיום 5.1.2014. משכך הושב העניין לפתחנו. לאחר שהתרנו לתובע, לבקשתו, להגיש סיכומי תשובה קצרים, נסללה הדרך למתן פסק הדין.
התשתית העובדתית
2. התשתית העובדתית הצריכה לעניין, כפי שהתבררה מן המסכת הראייתית ושהלכה ולמעשה אינה שנויה במחלוקת בין הצדדים, היא כמפורט מטה.
3. התובע יליד שנת 1956, עובד ברשות השידור מאז חודש יוני 1979.
4. בשנת 1995 זכה התובע במכרז לתפקיד מנהל מדור שכר, תפקיד שאותו המשיך למלא גם בעת בירור הליך זה. תחומי אחריות התובע נקבעו להיות תשלום שעות נוספות לעובדי רשות השידור ותשלום שכר לעובדים ארעיים (נספח 51 לתצהיר התובע).
5. מתח הדרגות הצמוד לתפקיד מנהל מדור שכר שהוא תפקיד מוגדר בתקן הקבוע של רשות השידור הוא 18-15 בדירוג האחיד-משולב (המנהלי).
6. ביום 1.3.1997 ניתנה לתובע דרגה 18, היא דרגת השיא. ביום 1.3.1999 הוענקה לתובע דרגה "19 אישי" (נספח 20 לתצהיר התובע). ביום 1.9.2000 נמצא זכאי לתוספת שהייה בדרגה: 19+ (נספח 19 לתצהיר התובע). ביום 1.5.2002 הוענקה לתובע דרגה אישית נוספת, דרגה 20 אישית (נספח 18 לתצהיר התובע). בתאריך 1.5.2004 ניתנה לתובע תוספת שהייה בדרגה: 20+.
7. בחודש 12/2005 השלים התובע לימודים אקדמיים ועל כן ביקש לעבור מהדירוג האחיד-משולב לדירוג המח"ר. בחודש 1/2007 אישרה הרשות את ההעברה בתחולה רטרואקטיבית לחודש 1/2006. העברת התובע לדירוג המח"ר נעשתה על פי טבלת ההמרה הנוהגת בעניין זה ברשות (נספח א' לסיכומי הרשות). על פי הטבלה דרגה 20+ בדירוג האחיד-משולב מומרת לדרגה 42+ בדירוג המח"ר.
8. על פי אישור הממונה על השכר (נספח א' לסיכומי הרשות), מקום בו המרת הדרגות בין סולמות השכר מובילה למצב בו שכרו המשולב של העובד (שכר בסיס + ותק) יורד, משולמת לו תוספת השלמת שכר שקלית המהווה "שכר" לכל עניין ודבר, כלומר, היא גם 'תוספת פנסיונית'. על פי אותו אישור תוספת שקלית זו ממשיכה להשתלם לעובד גם אם לאחר המעבר בין סולמות השכר הוא מקודם.
התובע נמנה עם העובדים שאליהם התייחס אישורו של הממונה על השכר ועל כן שולמה לו תוספת שכר שקלית עם המעבר לדירוג המח"ר והיא ממשיכה להשתלם לו.
9. כאמור בפתח הדברים, התובע סבר מהלך השנים כי קצב קידומו בדרגות, בפרט בדירוג האחיד-משולב אולם גם בדירוג המח"ר, אינו משביע רצון. על כן פנה בעניין זה בכתובים ובעל פה, למנהליה הכלליים של רשות השידור באותה עת: מר יוסף בראל (נספחים 77-76 לתצהיר התובע), מר יאיר אלוני (עמ' 9, שורה 19), מר מוטי שקלאר (נספח 82 לתצהיר התובע), וכן אל יושב הראש של רשות השידור (דאז) מר משה גביש (נספח 83 לתצהיר התובע).
10. סמוך למעבר התובע לדירוג המח"ר פנתה הרשות, באמצעות סמנכ"ל כוח אדם ומינהל מר צבי צימרמן (להלן: מר צימרמן), אל הממונה על השכר בבקשה בזו הלשון:
"...מקרהו של מר שבו נבדק על ידי המנכ"ל (מר מוטי שקלאר – ר.ב.ה) ובעקבות כך ועל דעתו, אנו פונים אליכם בבקשה מיוחדת להתיר העברתו לדרגה גבוהה יותר 43+ מח"ר.
ראוי להדגיש בהקשר זה, כי מנהלי מדורים וותיקים ברשות בתקן זהה לזה של מר שבו, נהנו מדרגה אישית 21+ משולב, בעוד שיצחק שבו על אף הוותק שלו (למעלה מ-27 שנות עבודה) לא קיבל דרגה זו.
אנחנו סבורים כי מבלי ליצור תקדים נוכל לתקן את העניין הזה, אם תאשרו לנו להעניק לו דרגה 43+ מח"ר, בתחולה מ-1.1.06.
למותר לציין כי אם תאושר בקשתנו, לא תנתן לו כל תוספת שקלית.