סמכות ביה''ד לדון במזונות ילדים

החלטה

לפנינו בקשת ב"כ האיש לקביעת סמכות השיפוט בעניין מזונות הילדים שתהיה בבית הדין הרבני, ומאידך גיסא – תגובת ב"כ האישה.

בית הדין קובע כי הסמכות נתונה לבית הדין ללא ספק ופקפוק כפי שיבואר:

א.  האיש פתח את תיק המזונות בבית הדין ביום כ' בחשון תשע"ז (21/11/2016). האישה פתחה את תיק המזונות בבית המשפט רק בכ"ז בכסלו תשע"ז (27/12/2016), פער של למעלה מחודש.

ב.   ב"כ האישה טוענת שהקטינים אינם מופיעים כתובעים, ולפיכך התביעה הוגשה שלא כדין. בית הדין תמה מאוד על טענה זו, שאינו ראויה להיאמר: חוק שיפוט בתי דין רבניים תשי"ג בסעיף 3 קובע שאם הוגשה תביעת גירושין לבית הדין אם ע"י האישה ואם ע"י האיש תהא לבית הדין סמכות ייחודית לדון בכל הכרוך בזה, לרבות מזונות הילדים. ידוע ע"פ הפסיקה שכל דיון בבית הדין הרבני בעניין מזונות הילדים הוא בעצם דיון על החזר הוצאות האישה, שכן הילדים הם צד ג' ואינם יכולים כלל להיות צד בתביעה בבית הדין הרבני. לפיכך אין צורך וגם אי אפשר שהילדים יופיעו כצד בתיק. גם אין צורך בהסכמת שני הצדדים להתדיין בבית הדין הרבני. אמנם בית המשפט העליון קבע בהלכת שרגאי שהדלת פתוחה בפני הילדים להגיש תביעה לבית המשפט, מכל מקום בית המשפט העליון גם קבע (בדנג"ץ 6454/14 פלונית נ' פלוני) שאם מבחינה מהותית הדיון יהיה באותם עניינים –  אין מקום לנהל דיון מקביל בבית המשפט.

ג.   הטענות בדבר חוסר כנות הכריכה שנאמרו ע"י ב"כ האישה, כגון כספים שלדבריהם הבעל מעלים, אינן נוגעות לגופו של עניין כלל ואינן מוכיחות על חוסר כנות, ומטבע הדברים שבכל תיק רכוש יש טענות ומענות לכל צד על משנהו. כנות הכריכה פירושה רצון לסיים את התיק באופן מהיר ויעיל בערכאה אחת, ולא הוכח שהבעל כרך מסיבה אחרת.

ד.   ב"כ האישה טענה שאין סמכות נמשכת, היות שלא התנהל דיון בעניין מזונות הילדים בבית הדין. בית הדין מבהיר שהצורך בסמכות נמשכת קיים רק במקרה של תיק שכבר נסגר וכעת יש תביעה חדשה, אך בנידון דידן מדובר בתביעה המקורית שנכרכה והוגשה כדין וכבר נקנתה סמכות לבית הדין, ואין צורך כלל בסמכות נמשכת.

ה.  בית הדין מוחה נמרצות באמירות פוגעות ומעליבות של ב"כ האישה כגון שבית הדין ימנע את זכויותיהם החוקתיות של הילדים לתשלום מזונות. בית הדין עושה את מלאכתו נאמנה ופועל לפי ההלכה והחוק, ומוטב שדברים אלו לא היו נאמרים כלל, ואינם לכבודו של ב"כ האישה.

לאור כל זאת הדיון שנקבע מכבר ליום ג' בשבט התשע"ז (30.1.2017) יתקיים במועדו.

ניתן לפרסם לאחר השמטת פרטים מזהים.

ניתן ביום י"ט בטבת התשע"ז (17/01/2017).

                                               הרב יצחק זר