תיעוד ביקור רופא בתרשומת בתיק רפואי אינו נחשב פרסום לשון הרע

1.         בפני תביעה על סך של 200,000 ש"ח שעניינה דרישה לפיצוי בגין הוצאת לשון הרע שמקורה בתרשומת בתיק רפואי.

רקע עובדתי

2.         התובעים הינם נכדיה של המנוחה הגברת וינקלר פנינה ז"ל.

(להלן: "המנוחה").

3.         הנתבע הינו רופא במקצועו, מומחה ברפואת משפחה, המשמש כרופא מטעם קופת חולים מכבי שירותי בריאות.

4.         הנתבע שימש כרופא המשפחה של המנוחה החל משנת 1995 ועד לפטירתה ביום 4.12.03.

5.         בתחילת חודש יוני 2003, הכינו התובעים, בשם המנוחה, בקשה לגימלת סיעוד ולהיתר להעסקת מטפלת זרה.

6.         לשם הכנת הבקשה, בדק הנתבע את המנוחה ביום 2.6.2003 וכתב חוות דעת בנושא.

7.         לטענת התובעים, גרע הנתבע מחוות הדעת ממצאים חשובים בנוגע למצבה הרפואי של המנוחה. כמו כן, פירסם הוא בחוות דעתו דברי לשון הרע כלפי התובעים והציגם כמי שפועלים במזיד לגזילת צוואת המנוחה.

8.         מנגד, טוען הנתבע כי התיעוד שתיעד בתיקה הרפואי של המנוחה אינו עולה כדי פרסום דברי לשון הרע, כמשמעותו בחוק, ובכל מקרה, עומדת לו ההגנה של סעיף 15 לחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה - 1965. 

            (להלן: "החוק").

דיון

9.         התובעים העידו בתצהירם המשותף, ת/1 , כי מצבה של סבתם המנוחה לא היה כשורה ועל כן החליטו כי היא זקוקה לטיפול רפואי וסיעודי צמוד.

10.      לפיכך הציעו לה לעבור לבית אבות, מקום בו ניתנים כל הטיפולים הנחוצים לה וכן סביבה מתאימה למצבה הרפואי.

11.      לגרסתם, סבבו את המנוחה באותה התקופה שתי נשים: האחת, הגב' שושנה שיפון, בתה של בת דודתה והגב' שושנה וינקלר, אשתו של אחיינו של סבם, בעלה של המנוחה.

12.      אותן הנשים עשו הכל על מנת שהמנוחה תשאר בביתה ולא תעבור לבית אבות, ובדיעבד התבררה הסיבה: בתקופה זו נכנסו נשים אלה כשותפות לחשבון הבנק של המנוחה ומשכו משם מאות אלפי שקלים כמתנות לעצמן ואף גרמו למנוחה לשנות את הצוואה לטובתן.

13.      לעדותם, הנתבע שיתף פעולה עם אותן נשים, ועל כן מיעט בחומרת מצבה הרפואי של המנוחה ואף הסתיר מידע מהתיק הרפואי שלה,  כפי שניתן ללמוד מחוות הדעת שמסר מיום 2.6.03.

(ראה: נספח א' לת/1).

14.      הנתבע תיאר את המנוחה כמי שמסוגלת לחיות בגפה, ללא עזרה, וכמי שמצליחה מבעוד מועד להודיעו שמצבה אינו טוב על מנת שיבוא לטפל בה.