תובענה על דרך של המרצת פתיחה לביטול ייפוי כח שניתן לעו"ד

1.         לפניי תובענה שהוגשה על דרך של המרצת פתיחה במסגרתה עותרים המבקשים להצהיר כי ייפויי הכוח המצויים בידי המשיב, עו"ד אלמוני (להלן: "המשיב") ושניתנו לו על ידי המבקש 1 , פלוני 1 (להלן: "המבקש") - בטלים.

רקע עובדתי

2.         המבקש, יליד 1923, ניצול שואה, המתגורר בגרמניה, הינו בעל נכסים רבים בישראל, ובכלל זאת: 10% מנכס המצוי ברחוב ז'בוטנסקי 16 בראשון לציון, המנוהל על ידי חברה ד' בע"מ (להלן: "חברה ד"), והמקנה למבקש ולשאר השותפים (שותפות לא רשומה) דמי שכירות על פי חלקם בשותפות; מרבית המניות בחברת פלונית בע"מ (ח.פ. 51-035574-6) (להלן: "חברה פלונית");  וכן נכסים נוספים כמפורט בנספח 1 להמרצת הפתיחה.

3.         המבקש והמבקשת 2 - פלונית 2 (להלן: "המבקשת"), נשואים כדמו"י מאז שנת 1965, ומתגוררים יחד בגרמניה. המבקשים 3 ו-4, פלוני 3 ופלוני 4, הינם ילדי בני הזוג (להלן: "הבנים").

יצוין, כי בראשית שנות ה-70' של המאה הקודמת נקלעו יחסי בני הזוג למשבר קשה וסבוך, כאשר המבקשת עברה לישראל עם הבנים, והתנהלו הליכים בעניין החזקתם (פרשה זו כונתה בתקשורת הישראלית בשם "פרשת ילדי יונדף"). ואולם היחסים בין הצדדים שוקמו, כך על פי המבקשים, ובני הזוג מתגוררים יחד מאז 1973 ועד היום בגרמניה.

4.         ביום 20.12.05, חתם המבקש על שני יפויי כוח לטובת המשיב: יפוי כוח אחד ניתן למשיב מטעם חברה פלונית מתוקף תפקידו של המבקש כמנהלה, ולפיו הוסמך המשיב לפעול בכל הקשור לענייני חברה פלונית, וכן בכל ענייני חברת הבת של החברה - קרין הנדסה סניטרית ומיזוג אוויר בע"מ (ח.פ. 51-060007-5); יפוי הכוח השני ניתן על ידי המבקש באופן אישי ולפיו הוסמך המשיב לפעול לגבי כל זכויותיו ונכסיו של המבקש בחברות ובנכסים המפורטים ביפוי הכוח (להלן: "ייפויי הכוח"; נספח 3 להמרצת הפתיחה). יצוין כי יפויי הכוח נחתמו בגרמניה, עת ביקר המשיב את המבקש, ויפויי הכח אושרו על ידי הקונסוליה בברלין.

5.         למחרת, ביום 21.12.05, חתם המבקש בפניי המשיב על צוואה לפיה עיקר רכושו יועבר לבנים, כאשר קבע מפורשות  כי למבקשת הוא אינו מותיר דבר למעט דולר אחד, תוך שהסביר זאת בהתנהגותה של המבקשת כלפיו במהלך השנים, בגידותיה וכדומה, וזאת בניגוד לצוואה קודמת בה הותיר למבקשת סכום כסף נכבד (להלן: "הצוואה"; נספח 4 להמרצת הפתיחה).

6.         המבקשת טוענת כי החל משנת 2003 חלה התדרדרות במצבו הבריאותי והנפשי של המבקש, וביום 03.02.06 היא מונתה על ידי בית המשפט בגרמניה כאפוטרופה של המבקש (נספח 5 להמרצת הפתיחה).

7.         לאחר מינוייה בגרמניה כאפוטרופה של המבקש, ביקשה המבקשת לבטל את יפויי הכוח, וזאת באמצעות הודעה ששלחה למשיב בו הודיעה לו על ביטול יפויי הכח הנוטריונים שנחתמו בפני הקונסוליה הישראלית בגרמניה (נספח 6 להמרצת הפתיחה).

8.         יצוין, כי בעקבות פניית המבקשים אל המשיב כי יחדול מלפעול על פי יפויי הכוח, ולאחר התכתבות ארוכה בין הצדדים, פנה המשיב ביום 19.01.11  בבקשה בדרך המרצה למתן הוראות לבית המשפט המחוזי מרכז (ה"פ 35890-01-11), במסגרתה עתר להצהיר כי יפויי הכוח תקפים, וכי הוא רשאי להמשיך ולפעול על פיהם.

במהלך הדיון בביהמ"ש הגיעו הצדדים להסכמה כי המשיב ימשיך לפעול על פי יפויי הכח ובין הצדדים נחתם הסדר פשרה, שקיבל ביום 16.03.11 תוקף של פסק דין, ושלפיו המשיב ימשיך לפעול כמיופה כוח וכנאמן של מבקש ושל חברה פלונית, ימסור למבקשת (באמצעות באי כוחה) מידע אודות מצבת נכסי מבקש, ימסור דו"חות כספיים של החברות שבבעלותו, תדפיסי חשבונות בנק שנוהלו עבור המבקש, וכן יעביר דיווח אודות פעולותיו אחת לשלושה חודשים. הצדדים הסכימו כי "אין בהסכמה זו כדי לגרוע מטענה כלשהי של הצדדים, וכל צד שומר על מלוא טענותיו, ויהיה רשאי להעלותן בעתיד או לנקוט בהליכים משפטיים ככל שימצא לנכון" (נספח 11 להמרצת הפתיחה) (להלן: "הסדר הפשרה").

טענות הצדדים

9.         לא חלפו מספר חודשים והמבקשים הם שפנו בבקשה זו, בעתירה שהיא למעשה דומה במהותה לעתירה הקודמת שהוגשה על ידי המשיב שביקש להצהיר שיפויי הכח תקפים, ואשר בעקבותיה הגיעו הצדדים להסדר הפשרה. המבקשים טוענים בבקשתם כי המשיב התעלם מפניותיהם בדבר ביטול ייפוי הכוח ורצונם כי יחדול מלשמש כ"נאמן" ויחדול מלפעול בשמם או בשם המבקש. עוד לטענתם, המשיב לא העביר למבקש את פירות נכסיו, ואף לא פעל על פי הסדר הפשרה שנחתם בין הצדדים.

לטענת המבקשים, משמונתה המבקשת כאפוטרופה של המבקש לאחר שהוא הוכרז כפסול דין על ידי בית משפט בגרמניה, שערך בירורים מקיפים ואף מינה מומחה רפואי לבחינת מצבו של המבקש, פקעה שליחותו של המשיב, זאת לאור סעיף 14 לחוק השליחות. כך גם בטלים יפויי הכח לאור ביטולם על ידי המבקשת מכוח תפקידה כאפוטרופה.

עוד הם מבקשים להסתמך על רצונו המפורש של המבקש, כפי שעולה מתצהיר עליו חתם ביום 28.01.11, לפיו אינו מעוניין עוד שהמשיב יטפל בענייניו וכי הוא מבטל את ייפויי הכוח, כאשר מנגד המשיב טוען שלא ניתן להסתמך על תצהיר שנחתם על ידי המבקש מספר שנים לאחר שהוכרז כפסול דין.

המבקשים עותרים כי בית המשפט יכיר באופן עקיף, לפי סעיף 11(ב) לחוק אכיפת פסקי-חוץ, תשי"ח-1958 (להלן: "חוק אכיפת פסקי חוץ") במינוי המבקשת כאפוטרופה, וזאת לצורך הסעדים המבוקשים בתובענה זו בלבד, ובעיקרם ביטול ייפוי הכוח.  

10.       לטענת המשיב, יש לדחות התובענה על הסף בין השאר לאור קיומו של מעשה בית דין בשל הסדר הפשרה שקיבל תוקף של פסק דין, היוצר גם מניעות, כאשר לטענתו המבקשים עושים שימוש לרעה בהליכי משפט. לטענתו, כאשר הסוגיות שהונחו לפתחו של בית המשפט בשני ההליכים זהים, ועניינם - תוקף ייפוי הכוח, ומשחתמה המבקשת על הסדר הפשרה, לפיו הוסכם שהמשיב ימשיך לפעול כמיופה כוח וכנאמן,  ויתרה למעשה על כל טענותיה בעניין זה. עוד לטענתו, הסעד המבוקש הוא זהה וכך גם מדובר באותה עילה. באשר לסעיף "שמירת הטענות" שבהסדר הפשרה, טוען המשיב כי הוא נועד לאפשר לצדדים לפנות לבית המשפט רק במקרה של הפרת ההסדר.

בהקשר זה, טוענים המבקשים, כי אין לקבל את פירוש המשיב לסעיף "שמירת הטענות" שבהסדר הפשרה, ואין לקבל את טענת המשיב בדבר קיומו של מעשה בית דין. לטענתם, התובענה הנוכחית אינה קשורה להליך שנוהל בפני בית המשפט המחוזי מרכז, הליך אותו יזם המשיב, ודי בעובדה זו כדי לשלול קיומו של מעשה בית דין. מה גם שבהליך בבית המשפט המחוזי מרכז לא נשמעו ראיות ועל כן אין במקרה דנן גם השתק פלוגתא.

המשיב טוען, כי בכל מקרה אין תוקף בישראל למינוי המבקשת כאפוטרופה מכוח החלטת בית משפט בגרמניה, ועל כן אין תוקף להודעת הביטול ששלחה. לטענתו, כדי שיהיה תוקף למינויה יש להכיר בו בהתאם לסעיף 11(א) לחוק אכיפת פסקי חוץ - דבר שלא נעשה במקרה דנן, ושלמעשה לא ניתן לעשות כן לאור הוראות חוק אכיפת פסקי חוץ. מוסיף וטוען המשיב כי אין גם להכיר במינוי המבקשת כאפוטרופה בדרך של "תקיפה עקיפה" לפי סעיף 11(ב) לחוק אכיפת פסקי חוץ, כפי שעותרת המבקשת, וזאת במיוחד לאור ניגוד העניינים בו מצויה המבקשת, וכי אין לעשות זאת, בוודאי לא משיקולי צדק. לטענתו רק בית משפט מוסמך בישראל יכול לגרוע מכשירותו של המבקש ולמנות לו אפוטרופוס, והמבקשים לא נקטו בדרך זו.