ועדה מקומית לתכנון הגליל המזרחי נ' ג'בן ואח'

לפניי בקשת ב"כ המבקש - עוה"ד עתאמנה לפיה עליי לפסול עצמי מלדון בתיק זה.

1.נגד המבקש (ו – 5 נאשמים נוספים), הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות לפי חוק התכנון והבנייה. הנאשם, כיתר הנאשמים, הודה במיוחס לו בכתב אישום מתוקן. לאחר הודאתו והרשעתו, כאמור, הוחלף סנגורו של המבקש ועו"ד עתאמנה מונה לייצגו מטעם הסנגוריה הציבורית.

2.בבקשתו, טוען עו"ד עתאמנה כי הדברים שנאמרו מפי מותב זה לאחר הדיון שהתקיים ביום 26.3.18, במעמד התובעת בלבד, מבססים חשש ממשי למשוא פנים, מלמדים כי בית המשפט גיבש עמדה כנגד מרשו ולכן עליו לפסול עצמו מהמשך דיון בעניינו.

3.ב"כ המשיבה בתגובתה ציינה כי הבקשה אינה ראויה לתגובה מאחר ולא צורף תצהיר של מוסר המידע למבקש. מעבר לצורך הוסיפה כי החלטת בית המשפט בנוגע לבקשת המבקש לחזרה מהודאה כבר ניתנה בעבר, ובקשה זו לפסילת המותב הינה ביטוי נוסף לחוסר שביעות רצונו של ב"כ המבקש מכך, וניסיון נוסף להביא לשינוי מותב על מנת להביא לשינוי התוצאה המשפטית. לדבריה, הבקשה אף לוקה בחוסר דיוק מאחר ובית המשפט כלל לא "בירר עובדות", כנטען, מאחר והללו הובהרו טרם מתן ההחלטות השונות ונפרשו בהן בהרחבה. לכול היותר בית המשפט ציין את תמיהתו על כך שהסנגור שב וטען טענה עובדתית אשר נידונה ונדחתה, אשר אף לא התיישבה עם פרוטוקול הדיון בו הודה המבקש. לנוכח האמור, ומאחר ולא עולה כל חשש ממשי למשוא פנים, סבורה ב"כ המשיבה כי יש לדחות את הבקשה.

4.באשר להליכים בתיק זה, יצוין בקצירת האומר כי החל מן השלב בו החל עו"ד עתאמנה לייצג את המבקש מטעם הסנגוריה הציבורית, לאחר שזה הודה במיוחס לו, הוא העלה טענה לפיה הודאת המבקש נמסרה שלא כדין ומשכך יש להורות על ביטולה. מותב זה דחה טענה זו אך זו הועלתה על ידי עו"ד עתאמנה פעמים נוספות, בהתעלמו מהחלטות קודמות. בישיבה שהתקיימה ביום 26.3.18, אשר נקבעה לשמיעת טיעוני הצדדים לעניין העונש, חזר עו"ד עתאמנה על טענתו לפיה המבקש אינו מודה במיוחס לו ואף ביקש לבטל את כתב האישום לנוכח טענות אותן העלה בעבר. בקשת עו"ד עתאמנה נדחתה והוא אף התבקש, בהתאם לייעודו המקורי של הדיון, לטעון לעונש אך סירב לעשות כן, טען כי הודאת המבקש נרשמה מפיו בזמנו, בלא שנכח בדיון, ותחת לטעון לעונש הפנה לטענותיו באשר לביטול כתב האישום.

דיון והכרעה :

5.סעיף 77 א' (א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד – 1984 קובע: "שופט לא ישב בדין אם מצא, מיוזמתו או לבקשת בעל דין, כי קיימות נסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט". הכלל הנוהג הוא כי כדי להקים עילת פסלות יש להצביע על קיומו של חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט, המבוסס על נסיבות אובייקטיביות (ראו לעניין זה ע"פ 184/85 זאב שרעבי נ. מ"י פ"ד לט (1) 446, 558; רע"א 287/88 מנוף סיגנל חברה לפיננסים והשקעות בע"מ נ. סליימה פ"ד מד(2) 758, עמ' 760).

6.השאלה הנשאלת היא האם מתקיים חשש ממשי למשוא פנים במובן זה שדעתו של היושב בדין "ננעלה" כך שניתן לראות בהליך כולו כ"משחק מכור" (ראו - ע"א 1335/99 ש.ח. שוקי שווק ועבודות בע"מ נ. בנק לאומי לישראל בע"מ, דינים עליון נ"ה 975). על הטוען לפסלות לבסס קיומו של חשש ממשי מעין זה, כלומר: שמתוך מכלול הנסיבות עולה אפשרות מסתברת שאכן נבצר מהשופט לשפוט את בעלי הדין באובייקטיביות הדרושה (ראו - ע"א 133/99 זייד סמיר נ. חאמד מוסטפא בע"מ, דינים עליון נ"ה 969; בע"א 6204/96 גל עזר נ. גולדבליט פ"ד נ (2) 745; ע"א 2272/03 א.א.א.נ מרקט בע"מ נ. אסם תעשיות מזון בע"מ דינים עליון ס"ד 349).

7.כנטען בבקשה, אכן בתום יום דיונים ממושך בתיקי תכנון ובנייה, בסמוך לאחר השעה 17:00, פנה מותב זה לתובעת בתיק, עו"ד לילך גפני, וציין בפניה כי בחן שוב את טענת עו"ד עתאמנה לפיה המבקש לא נכח בדיון בו הודה במיוחס לו. אודה כי טענת עו"ד עתאמנה בהקשר זה, אשר נטענה במהלך הדיון שהתקיים במעמד הצדדים, הטרידה את מנוחתי שמא נפלה שגגה בהחלטות קודמות שניתנו בעניינו של המבקש. בשל כך, כאמור, בחנתי את דבריו ומשהסתבר כי אין בהם ממש ציינתי זאת בפני התובעת, אגב אורחא, בלא שלדברים נלוותה אמירה כלשהי אשר יכולה להתפרש כהבעת עמדה באשר לגורלו של הליך זה. הדברים אף נאמרו בנוכחות עו"ד קייס נאסר, אשר נכח באולם בית המשפט בשעה מאוחרת זו, ללמדך כי מותב זה סבר כי בדבריו אין שמץ של פגם ואין בהם כדי להצביע על גיבוש עמדה בנוגע למבקש.