1.לפני כתב תביעה אשר הוגש על ידי קטין, יליד 7/11/12, והוריו כנגד פרופ' שלומי קונסטנטיני; כנגד מרכז רפואי "סוראסקי"; כנגד איכילוב טופ בע"מ (להלן: "איכילוב טופ") וכנגד מדינת ישראל.
2.כתב התביעה שהוגש על ידי התובעים עוסק בשני אירועים:
האחד – טענה בדבר התרשלות רפואית של פרופ' קונסטנטיני והמרכז הרפואי "סוראסקי" בטיפול בקטין, אשר גרמה לו לנזקים.
השניה – טענות בדבר דרישת כספים שלא כדין וסחיטת כספים, המופנות כלפי פרופ' קונסטנטיני וכלפי טופ איכילוב (להלן: "העילה הכספית").
3.בהחלטתי מתאריך 28/6/12, החלטה שניתנה בהסכמת ב"כ התובעים, נקבע כי שתי העילות תידונה בנפרד, כך שתחילה תידון העילה הנזיקית, ולאחר מכן תידון העילה הכספית.
ההחלטה לפצל את הדיון נבעה מכך שמשטרת ישראל חקרה/חוקרת את טענותיהם הכספיות של התובעים ושל מתלוננים נוספים, וסברתי כי נכון יהיה ליתן לגוף החוקר להשלים את החקירה ולהחליט בדבר הגשת, או אי הגשת כתבי אישום, דבר שימנע התדיינות כפולה ומיותרת.
התובעים לא ביקשו לערער על החלטה זאת – שניתנה, כאמור, בהסכמתם – אולם המשיכו להגיש בקשות שעילתן העילה הכספית, ומשכך, בתאריך 4/4/16 קבעתי, כי החלטתי המקורית בדבר פיצול הדיון עומדת על כנה והתובעים התבקשו לחדול מהגשת בקשות בעניין זה.
התובעים לא השלימו עם ההחלטה, שניתנה כאמור בהסכמתם, והגישו בקשת רשות ערעור בעניין זה לבית המשפט העליון (רע"א 3355/16 ב'), בקשה אשר נדחתה בתאריך 21/4/16.
הנה כי כן, ניתן פסק דין חלקי זה אך ורק בשאלת ההתרשלות הנזיקית הנטענת.
זה המקום לציין, כי עימוּד הפרוטוקולים, כפי שנעשה על ידי חברת סטנוגרמה, אינו רציף ועל כן תוקנו מספרי העמודים באופן שכיום העימוּד רציף. הפועל היוצא הוא שהציטוטים המוזכרים בפסק דין חלקי זה לקוחים מעמודי הפרוטוקול המצוי בתיק בית המשפט, וכפי הנראה אינו תואם את עימוּד הפרוטוקול שנעשה על ידי חברת סטנוגרמה המצוי בידי ב"כ בעלי הדין.
העובדות הצריכות לעניין, וכפי שעולות מכתב התביעה
4.הקטין, יליד 7/11/12, אזרח ותושב אוקראינה, אובחן עם לידתו באוקראינה כסובל מספינה ביפידה (שדרה שסועה) מסוג מיילומנינגוצלה (להלן: "MMC").
המדובר בפגם בהתפתחות קטע מחוט השדרה והרקמות הגרמיות שמעליו (חוליות עמוד השדרה) המתרחש במהלך החיים העובריים. מעבר לצורך אציין, כי בישראל מאובחן מום זה, בדרך כלל, במהלך ההריון ודבר קיומו מובא לידיעת ההורים, לצורך החלטתם בדבר המשך ההריון, אלא שהמעקב אחר הריונה של האֵם התקיים במולדתה באוקראינה, ולדאבון הלב הפגם לא אובחן במהלך ההריון.
התובעים טוענים, כי אצל הקטין "דובר" בֹMMC- סקראלי "ללא נזק מוטורי ברגליים. מכאן, הפוטנציאל התפקודי העתידי של הפעוט היה טוב במיוחד וסביר להניח כי בהינתן טיפול סביר, הוא היה גדל ומתפתח בצורה טובה מאד, הן מבחינה מוטורית והן מבחינה שכלית" (סע' 7 לכתב התביעה).
בפועל, לטענת ההורים, בגין סדרת כשלים עובר לביצוע הניתוח נשוא כתב התביעה, במהלכו ולאחריו, נגרם לקטין נזק רפואי בלתי הפיך, הבא לידי ביטוי בנזק מוחי; פיגור שכלי; שיתוק בגפיים ואובדן שליטה על הסוגרים.
הנתבעים מכחישים את טענת התובעים מכל וכל, ועותרים לדחיית התובענה.
5.זה המקום להבהיר, כי יחסי התובעים עם טופ איכילוב הינם יחסים המושתתים על הסכם אשר נכרת בין הצדדים, ועל כן, ככל שבפי התובעים טענות כנגד התנהלות טופ איכילוב, הרי שמדובר בטענות במישור החוזי ולאו דווקא במישור הנזיקי, ומשכך יש לדון בטענות אלו בנפרד, הן על פי חוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973 והן על פי חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1970, והיות ופסק הדין החלקי דנן דן אך ורק בעילה הנזיקית תידון הטענה בדבר הפרת ההסכם במועד אחר ועל ידי מותב אחר (עקב פרישתי הצפויה).
6.השאלות לדיון, כפי שנוסחו ע"י ב"כ התובעים הן כדלקמן: