תמ"ש
בית משפט לעניני משפחה נצרת
|
24824-04-12
21/05/2013
|
בפני השופט:
אסף זגורי
|
- נגד - |
התובע:
1. נ.ח.ח. 2. ס.ח.
עו"ד איראני ויטולד
|
הנתבע:
ס.ח. עו"ד חיימי עמרם
|
פסק-דין |
כותרת "פסקדין":
|
תביעת מזונות קטינים שהוגשה ע"י האם כנגד האב.
|
א.
כללי:
1. בפניי תביעה למזונות 2 ילדיהם הקטינים של הצדדים אשר הוגשה על ידי אמם כנגד אביהם.
2. הרקע העובדתי פורט היטב בכתבי הטענות של הצדדים והוא מוכר וידוע לצדדים ולבית המשפט גם מהחלטת המזונות הזמניים וגם מההתדיינות בתיקי המשמורת הקשורים (בהם עלה בידי הצדדים להגיע להסכמות). לאור זאת, לא אשוב על ציון פרטי הסכסוך בין הצדדים ודי אם נציין, כי הצדדים עודם מתגוררים בנפרד מזה כשנה ומחצה ועובדת הפרידה נראית כעובדה מוגמרת, שעה שכעולה מההתדיינות בתיקים הקשורים הנתבע אף מקיים מערכת יחסים זוגית עם אשה אחרת.
ב.
הדין החל על מזונות האשה והילדים הוא הדין השרעי:
3. עובדה אחרת החייבת חזרה והדגשה נוכח השפעתה על תובענה זו היא השתייכות הצדדים לעדות דתיות שונות : האם נוצריה והאב מוסלמי. עניין זה מצריך אותנו להידרש לשאלת הדין החל על מזונות הילדים, הואיל ולפי סעיף 3א' לחוק לתיקון דיני משפחה (מזונות) התשי"ט- 1959, הוראות אותו חוק לא יחולו על מי שחב במזונות ילדיו לפי הדין האישי.
4. במסגרת החלטה למזונות זמניים שניתנה על ידי לפני כשנה (ביום 23/5/12), עמדתי על השפעת השתייכות כל אחד מהצדדים לעדה דתית אחרת בכל הנוגע לדין שיש להחיל בפסיקת המזונות ואין לי אלא לשוב ולהפנות לדברים שנכתבו באותה החלטה:
"
11. בענייננו, מדובר בבני זוג בני עדות דתיות שונות, אשר נישאו בטקס נישואין אזרחי. חרף כך, טוענת האם, כי האב חב במזונותיה שלה ובמזונות הילדים מכוח הדין השרעי המכיר גם בתקפות נישואין עם בת זוג המשתייכת לאחת הדתות המונותאיסטיות. האב לא הכחיש זאת בתגובתו (ראו סעיף 11 לבקשה לפסיקת מזונות זמניים וכן סעיפים 12-15 לתגובה).
12. משהצדדים אינם חלוקים על הדין האישי החל עליהם, לא אוסיף וארבה בהקשר זה, הגם שעמדתם זו אינה נקייה מספקות ואסביר כעת מדוע :
12.1. לכאורה, אכן הדין השרעי מקים חבות של בעל במזונות אשתו רק אם היא נישאה עמו נישואין שרעיים. כן מקים הדין השרעי חבות במזונות ילדים, רק מקום שהם "ילדיו החוקיים" של האב, קרי שנולדו במסגרת נישואין שרעיים (ע"א 3077/90
פלונית נ' פלוני, פ"ד מט(2) 588; תמ"ש (חד') 1320/01
ע.א. נ' ע.י. (18/10/2006)). לפיכך ניתן היה לגרוס, כי על הבקשה להיחתך אך ורק לפי חוק המזונות בשעה שמדובר בבני זוג המשתייכים לשתי עדות דתיות שונות.
12.2. אלא שצודק ב"כ התובעת בטענותיו, כי הדין השרעי מכיר בנישואין עם מי שמשתייכת לאחת הדתות המונותאיסטיות וכן הוא עשוי להקים חיוב במזונות כלפי ילדים שנולדו גם לא בנישואין שרעיים וזאת לאחר שהאב הכיר באבהותו כלפיהם....."
"...אלא שהדבר עלול ליצור עיוותים בפסיקת מזונות קטין, באשר קביעה שכזו לוקחת בחשבון רק את החיוב של האב במזונות ילדיו מכוח הדין השרעי ואינה לוקחת בחשבון את האפשרות שגם האם תישא בנטל מזונות הילדים, בין מכוח הדין האישי הנוצרי החל עליה ככל שהוא מטיל חבות כאמור ובין מכוח הוראות סעיף 3א' לחוק לתיקון דיני משפחה (מזונות). על עיוות זה עמד חברי כב' השופט ס. ג'יוסי זה לא מכבר בפסק דינו המאלף בעניין תמ"ש (נצ') 12189-08-09
ת.ג. נ' ח.ג. (08/08/2011) ואין לי אלא להפנות לדברים שנאמרו שם בהרחבה.
12.6. אלא שכאמור,
ב"כ האב לא חלק על חלות הדין השרעי ומשהצדדים הסכימו שדין זה יחול עליהם, כך אנהג, לפחות בשלב זה של פסיקת המזונות הזמניים."
5. הנה כי-כן, נקבע בהחלטתי למזונות זמניים, כי האב חב במזונות ילדיו מכוח הדין השרעי, הגם שלא נישא בנישואין שרעיים והגם שילדיו נולדו מאשה נוצריה.
6. יש לשאול עצמנו האם הצדדים מערערים או מסכימים לקביעה זו, בטרם ניגש לשאלת היקף החיוב במזונות.
7. בסיכומי האם נרשם מפורשות, כי במקרה דנן אין תחולה להוראות החוק לתיקון דיני משפחה (מזונות) לעיל וכי החבות של האב במזונות ילדיו ואשתו הינה מכוח הדין האישי השרעי החל עליו בהיותו מוסלמי (עמ' 4 לסיכומים בפסקה השביעית).
8. בסעיף 18 לסיכומי האב הובעה עמדה זהה, לפיה יש להחיל הוראות הדין השרעי על נסיבות המקרה.