תביעות צפת נ' בן חמו

בפני

שופט אורי גולדקורן

הכרעת דין

1.ביום 7.11.10 הוגש כתב אישום נגד הנאשם בעבירה של החזקת סכין שלא כדין לפי סעיף 186(א) לחוק העונשין, תשל"ז – 1977. על פי עובדות כתב האישום, ביום 23.3.10 בשעה 9:40 לערך (להלן – מועד האירוע), במדרחוב בצפת, החזיק הנאשם בסכין שאורך להבה הינו כ-3 ס"מ, בכיסו, מחוץ לתחום ביתו או חצריו, ולא הוכיח כי החזיקה למטרה כשרה.

2.הנאשם כפר בעובדות כתב האישום.

חלק ראשון: הפרק העובדתי

א.גרסת הנאשם – כללי

3.הנאשם לא התכחש להימצאותה של סכין בבגד אותו לבש במועד האירוע, אולם טען כי הימצאותה בבגד נשתכחה ממנו, וכי היא משמשת אותו לצרכי עבודתו כתכשיטן.

ב.ההתרחשויות בערב שקדם לתפיסת הסכין

4.התביעה הציגה (בהסכמת סניגורו של הנאשם) מסמכים מחומר החקירה שנועדו לשפוך אור על ההתרחשויות שאירעו בערב שקדם ליום האירוע, הוא המועד בו נתפס הנאשם והסכין ברשותו. הוצג דו"ח חקירתו של המתלונן, שמעון אביטל (אבוטבול) (ת/1), בו הוא העיד כי באותו ערב הופיע הנאשם בבית הקפה שלו ברחוב ירושלים בצפת, כשהוא מדיף ריח אלכוהול. כשנדרש על ידי המתלונן לעזוב את המקום, איים עליו הנאשם באומרו "אין בעיה, שמעון, אל תדאג, אנחנו עוד נפגש", ועזב את המקום. לדבריו, מאוחר יותר באותו ערב הוא פגש את אסף כהן, בעל עסק סמוך, והלה דיווח לו כי הנאשם איים לרצוח אותו (את המתלונן). דברים אלו הוכחשו על ידי אסף כהן בעדותו כעבור יומיים (נ/3).

5.הנאשם מסר גרסתו אודות אירועי הערב הקודם במספר הזדמנויות. בחקירתו הראשונה במשטרה (ת/2) הוא ציין כי אין לו עימות עם איש. בחקירתו השניה (ת/3) הוא הכחיש כי איים על המתלונן בכל דרך שהיא, וכי הוא זה אשר הותקף על ידי אחיו של שמעון, ובחקירתו השלישית (ת/4) ציין כי בערב הקודם הוא היה תחת השפעת כדורים, וכי אותו אסף כהן היה זה שניסה לתקפו והשמיע כלפיו איומים בטרם הגיע לבית הקפה של שמעון.

ג.נסיבות תפיסת הסכין

6.המתלונן, אשר סיפר כי בערב הקודם איים עליו הנאשם, העיד בחקירתו במשטרה כי למחרת הוא מצא את הנאשם פוסע הלוך ושוב מול בית הקפה שלו, ומבגדיו מבצבץ "משהו מסוכן".

7.התביעה הגישה (בהסכמת הסנגור) את דו"חות הפעולה של השוטרים אשר, בעקבות התלונה, הגיעו למקום, פגשו את הנאשם וברשותו הסכין. בדו"ח הפעולה של השוטר מוסא שאגום (ת/7) צויין כי בעקבות חיפוש שערך, יחד עם שני שוטרים נוספים, על גופו של הנאשם נמצאה סכין בכיס הקדמי של הסרבל אותו לבש, והשוטר ראוף "שלף" אותה משם. בדו"חות השוטר ראוף דובה (ת/8 ו-ת/9) צוין כי בכיסו הקדמי של הסרבל שלבש הנאשם בלטה סכין כסופה חדה בצורת עט באורך כ-15 ס"מ ולהב באורך 3 ס"מ. הסכין תוארה על ידו כ"ידית אחיזה בצורת עט".

8.הן בדו"ח הקצין הממונה שנערך ביום האירוע (נ/1) והן בדו"ח העיכוב מאותו יום (נ/2) צוין כי הנאשם הודיע כי הינו תכשיטן אשר "מייצר תכשיטים וגולף עץ". כך אף התבטא הנאשם בשלוש חקירותיו במשטרה. בחקירתו הראשונה, מיד לאחר תפיסת הסכין (ת/2) הוא טען כי הסכין משמשת אותו לעבודת גילוף עץ לשם ייצור תכשיטים, אולם אמר כי אין לו בעיה שהסכין תושמד בסיום חקירת המשטרה. בחקירתו השניה (ת/3) הוא טען כי כאשר פנו אליו השוטרים ושאלו אותו האם יש לו דבר מה בכיסיו, הוא השיב בחיוב והוציא מכיסו את כל מה שהיה בהם, כולל הסכין. בחקירתו השלישית (ת/4) הוא הסביר כי הוא עובד בביתו ומציג את מוצריו באמצעות "בסטה ניידת" בעיר העתיקה בצפת. אל מול כל אלה הציגה התביעה (בהסכמת הסנגור) את מזכרו של רכז המודיעין בתחנת צפת (ת/12), שנכתב יום לאחר האירוע, ולפיו מהיכרותו עם הנאשם כלל אין לו "בסטה" בעיר העתיקה ואין הוא עוסק בתכשיטנות ובפיסול.

ד.עדות הנאשם

9.בבית המשפט הנאשם העיד ארוכות על עיסוקו, ההתרחשויות בערב שקדם לתפיסת הסכין ונסיבות החזקת הסכין ותפיסתה במועד האירוע.

10.עיסוקו של הנאשם

הנאשם העיד כי הוא עוסק בהכנת גילופים, תכשיטים וצמידים לפרנסתו, וכי הוא נמצא בתחום כבר שלושים שנה, אם כי לא ברציפות, הן בארץ והן בחו"ל. בעבר, כך טען, היו לו גלריות במקום קבוע (עמ' 13 לפרוטוקול מיום 14.11.11) ואילו כיום מלאכת הכנת התכשיטים נעשית, לסירוגין, בביתו ובשולחן המוצב ברחוב. מיקומה המדויק של ה"באסטה" הינו ברחוב אלקבץ בעיר העתיקה בצפת, מתחת למדרגות של בית הכנסת האר"י. לטענתו, אין לו רישיון, אולם הוא ביקש מהעיריה רישיון (בעל פה ולא בכתב) ומעולם לא קיבל. לדבריו הוא פנה לפקחים ישראל קריאף, דני חדד ואמנון, בנו של ראש העיר בעבר. אף מעובדת סוציאלית הוא ביקש עזקה בקבלת רישיון. בהעדר רישיון הוא נאלץ לשלם קנסות במשך פעמים רבות.

באשר לעיסוק נוסף, טען תחילה הנאשם כי הוא עובד בעבודת גבס ובשיפוצים (עמ' 17 לפרוטוקול הדיון מיום 14.11.11), ובהמשך ציין כי אינו עוסק בשיפוצים וכי עבד "אצל" אחיו, או עם אחיו "אצל אדם אחר".