תביעה להפחתת מזונות ילדים

לפנינו תביעת האב להפחתת מזונות הילדים. הצדדים גרושים משנת 2004 ולהם 4 ילדים.

העובדות

• 1.        בתאריך 7/11/04 תבע הבעל תביעת גירושין, שהסתיימה ביום 23/12/04 בהסכמה לגירושין. בהסכם הגירושין מיום 12/11/04 נכתב בסעיף 2, כי הצדדים מתחייבים לפעול להעברת הזכויות בדירה לאשה תוך חתימה על מסמכים הדרושים לכך. האשה מתחייבת לפעול להעביר על שמה את חיוב המשכנתא שיש על הדירה.

בסעיף 6 נכתב, הבעל מתחייב לשלם לאשה מזונות ל- 4 ילדיו, שתי קטינות י' וש' וכן שני הבוגרים ד' וז', סך כולל של 3,500 ש"ח (סך של 2,700 ש"ח עבור י' וש' וסך של 800 ש"ח עבור ד' וז'). סכום זה כולל את כל הוצאות הילדים. תשלום מזונות לקטינות יהיה עד הגיען לגיל 18 שנים, ובהמשך ישולם 400 ש"ח לכל אחת עד הגיען לגיל 21.

• 2.        בתאריך 11/3/08 התקיים דיון בבקשת האשה להגדלת מזונות. בית הדין התרשם שאין מקום להגדלת מזונות הילדים, שכן האשה מקבלת עבורם סך של 2,700 ש"ח, אולם עלתה אפשרות לחייב את האב בהוצאות חינוך שלא הוזכרו במפורש בהסכם הגירושין.

עוד התברר בדיון, שהאב כבר אינו משלם לאשה סך 800 ש"ח עבור הילדים הבגירים שבינתיים עברו את גיל 21.

עוד התברר שהאשה לא פעלה להעברת זכויותיה בדירה, ולא פעלה להעברת חיוב המשכנתא על שמה. במקום כך הגיעה האישה להסכמה עם האב שימשיך לשלם את תשלומי המשכנתא על סך 600 ש"ח, וסכום זה יקוזז מדמי מזונות הילדים.

• 3.        בפסק הדין מיום 25/3/08 פסק בית הדין שאין מקום להעלות את דמי המזונות שנקבעו בהסכם הגירושין ע"י הצדדים, אולם, בית הדין סבר שיש מקום לחייב את האב בהוצאות חינוך. משום כך חייב בית הדין את האב להסדיר את תשלום הוצאות חינוך ישירות לבית הספר, ולא דרך האם. בנימוקים לפסק הדין כתב בית הדין, כי למרות שבסעיף 6 להסכם הגירושין נכתב, שסכום זה כולל את כל הוצאות הילדים ומכללא ניתן להבין שסכום זה כולל גם הוצאות חינוך, מכל מקום, הואיל וסכום המזונות אינו מכסה בפועל את הוצאות המחיה והוצאות החינוך, ובית הדין מתרשם שאין לאם יכולת כלכלית לספק לבנות גם הוצאות חינוך, יש להטיל הוצאות חינוך על האב. זאת מאחר שהאב חייב בהוצאות בסיסיות כלפי בנותיו, כשבית הדין מתרשם שיש לאב יכולת כלכלית מדין צדקה, כמבואר בשלחן ערוך, יורה דעה ,סימן רמח סע' א.
• 4.        בתאריך 1/4/09 הגישה האשה תביעה נוספת להגדלת מזונות, ובה תובעה הוצאות נסיעות והוצאות רכישת ספרי לימוד. בית הדין קיבל את עמדת האשה וחייב את האב גם בהוצאות נסיעות ורכישת ספרי לימוד, בנוסף להוצאות חינוך שנפסקו ב- 25/3/08.
• 5.        על פסקי דין אלו הגיש האב ערעור לבית הדין הגדול. בתאריך 25/10/09 התקיים דיון בערעור, כשהאב מבקש לבטל את פסק הדין של בית הדין האזורי מיום 25/3/08 ולפטור אותו מהוצאות חינוך. לטענת האב, תשלומים אלה כלולים בדמי המזונות שהתחייב בהסכם הגירושין. בנוסף הוא טען, שיש לאשה יכולת כלכלית לספק לבנות כדי צורכן.
• 6.        בפסק הדין מיום 1/11/09 דחה בית הדין הגדול את תביעת האב וקבל את עמדת בית הדין האזורי לחייב את האב בהוצאות חינוך נסיעות וכדו'.
• 7.        בתאריך 15/12/11 התקיים דיון נוסף בתביעת האב להפחתת מזונות הילדים, כשגם הפעם מבקש האב לבטל את החלטת בית הדין מיום 25/3/08 ומיום 1/4/09, ולפטור אותו מחיוב בהוצאות חינוך נסיעות ורכישת ספרים. גם בתביעה זו טען האב שלאשה יש יכולת כלכלית וכל מבוקשה הוא להרוויח כספים לעצמה ולא לבנות. לדבריו, האשה יצאה לחו"ל עם הילדים מספר פעמים, יש לה דירה גדולה ויקרה, ויש לה מכונית מסוג מזדה. משום כך, לדבריו, כל טענותיה בדבר חוסר יכולת כלכלית הן שקר, ובפרט לאור דבריה שהגיעה לפת לחם, הכל שקר. כך טען.

טענות האשה: על חלקו בדירה ויתר האב לאשה בהסכם הגירושין, וגם את רכב המזדה נתן לה בהסכם זה. את הנסיעות לחו"ל מימן ידיד של האשה, אך להוצאות המחיה של היום-יום אין לה כדי מחייתה, וכל שכן שלא להוצאות חינוך.

• 8.        בתאריך 19/4/12 התקיים דיון נוסף, במהלכו טענה האשה שנכון להיום, אין האב משלם לבנות מזונות אלא הוא הגדיל את סכום תשלומי המשכנתא, ומשלם את דמי המזונות למשכנתא, וכי היא והבנות הגיעו לפת לחם. לדבריה, האב מנצל לרעה את בקשתה שהוא ימשיך לשלם את תשלומי המשכנתא ומקזזם מסך המזונות.

הצדדים התבקשו ע"י בית הדין להגיש תדפיסי בנק לאימות טענותיהם. אכן הצדדים הגישו תדפיסי בנק המראים שהאב שילם לאשה סך 1,500 ש"ח בחודש ובנוסף 600 ש"ח עבור המשכנתא, עד סוף שנת 2011. אכן, בשנה האחרונה מינואר 2012 האב מעביר את כל תשלום המזונות 2,100 ש"ח למשכנתא ואינו מעבירם לידי האשה, וממילא האב אינו משלם לבית הספר את הוצאות החינוך נסיעות וכדו'.

חיוב האב במזונות הילדים

מזונות הילדים מתחלקים לארבעה סוגים (ראה בעניין זה גם בפסק דין ביה"ד הרבני, בתיק 9308-22-3):

א. קטני קטנים עד גיל שש.

ב. מזונות קטנים מגיל שש עד שיגדלו, דהיינו עד גיל 13 לבן וגיל 12 לבת.