תביעה להחזר הלוואה בין ידועים בציבור שניהלו הפרדה רכושית וחתמו על הסכם ממון

זוהי  תביעה כספית  ע"ס  51,396 ש"ח  להחזר הלוואה .

רקע:

1.         הצדדים הכירו בשנת 2000 והתגוררו יחדיו, בין התאריכים אוקטובר 2003 לבין מאי 2005, תחילה בדירה שכורה בתל אביב ולאחר מכן בביתה של הנתבעת אשר בחולון.

2.         הצדדים חיו כידועים בציבור ואין להם ילדים משותפים.

טענות התובע :

1.         ביום 30.10.2003 נחתם בין הצדדים הסכם הלוואה בכתב לפיו, התובע ילווה לנתבעת 30,000 ש"ח. לצורך הלוואה זו, נטל התובע הלוואה מקבילה מחברת מגדל  לביטוח בע"מ.

2.         בהתאם להסכם ההלוואה נקבע כי הנתבעת תחזיר לתובע את סכום ההלוואה בחודש נובמבר 2004 בתשלום אחד, או לחלופין באמצעות 48 תשלומים חודשיים. הנתבעת ניהלה תביעה בסמוך לתאריכים אלה כנגד מעסיקה לשעבר אותו תבעה על סך 90,000 ש"ח. לפיכך לתובע היה יסוד סביר להניח כי לנתבעת תהא אפשרות להשיב לו את כספי הלוואה.

3.         התובע טוען כי בסמוך למתן הלוואה זו נתן לנתבעת הלוואה נוספת של 30,000 ש"ח, אך מכיוון שלא איתר את מסמך ההלוואה מוגשת התביעה רק בגין ההלוואה הראשונה. הנתבעת איננה מתכחשת לקבלת ההלוואה.

4.         במהלך מגוריהם המשותפים הצדדים ניהלו הפרדה רכושית וחתמו על הסכם ממון ביום 16.2.2005.

5.         הצדדים נפרדו במאי 2005. בשיחה שקיימו בסמוך לפרידה, הבטיחה הנתבעת כי תשיב את ההלוואה לתובע תוך מספר חודשים. התובע פנה לנתבעת מספר פעמים בבקשה שתשיב לו את ההלוואה אך היא דחתה את מועד פירעונה. התובע היה בטוח כי ההלוואה תוחזר לו ולכן הוא גילה אורך רוח.

6.         התובע טוען כי מעולם לא וויתר לנתבעת על החזר ההלוואה ולא נתן לה את סכום ההלוואה במתנה.

7.         הנתבעת הפרה את הסכם ההלוואה.

טענות הנתבעת :

1.         זמן קצר לאחר מתן ההלוואה לנתבעת, התובע וויתר על החזר הלוואה והעניק לה הכספים במתנה. התובע הצהיר פעמים רבות כי הוא מוותר על החזר ההלוואה ומעניק לה את הכספים במתנה.

2.         בשנת 2005 הצדדים חתמו על הסכם ממון ובו התחייבו במפורש, כי כל מתנה שצד נתן למשנהו תישאר בבעלות הצד המקבל ובמידה שייפרדו לא תהיינה להם תביעות ממוניות לגבי זכות כספית כלשהי של הצד השני. התוצאה המעשית של ההסכם חוסמת את תביעתו של התובע להחזר ההלוואה הנטענת.

3.         במהלך חייהם המשותפים, התובע העניק לנתבעת במתנה כספים נוספים, כמקובל בין בני זוג.

4.         ממועד הפירעון של ההלוואה עברו כחמש שנים. התובע לא העלה כל טענה בעניין קיומו של החוב במשך השנים שהצדדים חיו יחדיו וגם לא לאחר שנפרדו וזאת משום שהיה ברור שמדובר במתנה. ביום 4.12.09 שלח התובע מסרון לנתבעת בו העלה לראשונה את טענותיו בעניין החוב. ימים ספורים לאחר מכן קיבלה מכתב מעורך דינו.

5.         התביעה מופרכת ומעידה על חוסר תום ליבו של התובע.

6.         גם לו היה אמת בטענת התובע שלא וויתר על הכספים, בהתנהגותו הוא ויתר על החזר ההלוואה משום שלא העביר אליה כל מסמך בקשר להלוואה שנטל מחברת מגדל.