לפנינו תביעה רכושית.
בתיק חלוקת רכוש בני זוג שהתגרשו מונו כונסות נכסים, אולם בני הזוג לשעבר ביקשו לבטל את הכינוס, ונקבע הדיון להיום.
לדיון הופיעו כונסות הנכסים, ב"כ הרוכשים [אלמונים] וב"כ בני הזוג לשעבר [פלונים].
טוענות כונסות הנכסים: מונינו ככונסות נכסים מיום 6.12.12. במסגרת אישור הסכם גירושין, אנו ייצגנו את הצדדים – אחת את הבעל ואחת את האשה. ניסינו למכור את הנכס בכל התקופה, ניסינו להשלים את העסקה, היה איחור בתשלום של שלושה שבועות, בתשלום השלישי לפני האחרון לפי הסכם המכר, קיבלתי מכתב מעו"ד המוכרים בו התבקשתי להפסיק לפעול. לא היה צו מניעה. לא הצלחנו להגיע לפשרה בתיק על האיחור. יש בהסכם המכר סעיף כללי באשר להפרת הסכם אך לא באשר לאיחור בתשלום. האיחור היה תלוי בבנק. הוא התמהמה, ולכן לקח זמן עד זמן עד לתשלום השלישי. היה צריך לקחת משכנתא. עשיתי הכול כדי לקדם את התשלום, אך לא הצלחתי לעמוד בעשייה מול הבנק. הכסף שוכב בחשבון הנאמנות. כל תמורת הדירה. הקונים שילמו את התשלום האחרון. שילמנו עד כה תשלומים ככונסות נכסים, משכנתא, תשלומי איזון 37,000 ש''ח חובות ושכר טרחה שלנו. בגלל שלא תמיד צריך להמתין עד להשלמת ההליך לשם תשלום שכר טרחה לכונסים, לכן לקחנו את שכר הטרחה לעצמנו. מבקשת שבית הדין יחליט האם לבטל את ההסכם עם הקונים או להשאיר המכר על כנו.
טוען ב"כ המוכרים (בני הזוג לשעבר): הסכם המכר מנובמבר 2013. שם נקבע כי המוכרים עומדים מול הקונים. בסעיף 6 א' 3 נקבע כי סך 766,000 ש''ח אמור לעבור למוכרים עד ליום 15.3.14. הם הוסיפו עוד סעיף שעד שבעה ימים אינה הפרה, כאמור בסעיף 7 ב להסכם. כן כתבו שהפרה של סעיף בהעברת הכספים היא הפרה יסודית של ההסכם. ביום 15.3.14 פנה הבעל לשעבר לכונסת ושאל מדוע לא הגיע הכסף, והיא אמרה שיש עוד שבעה ימים, הוא פנה לאחר מכן שוב, ונענה ע"י הכונסת שיש בעיות ולא קיבל תשובה. אין חולק שהכספים הועברו 30 יום לאחר המועד. זו הפרת הסכם. סעיף 6 א' בהסכם לא דורש סילוק המשכנתא. רק בסעיף הבא, בעניין התשלום האחרון, מדבר על סילוק המשכנתא. הקונים תולים את האיחור בכונסי הנכסים, אך הכונסת ייצגה את הקונים בעסקה, והיא גם כונסת. הכונסת התרשלה בביצוע תפקידה ולכן לא בוצעה העסקה. לקונים זה לא משנה, הם לא קיבלו את הכסף. ביום 27.3.14, ארבעה ימים לאחר חלוף שבעת הימים הנותרים, נשלח מכתב ממני, שם כתבתי כי עד היום הכסף לא הועבר וזה מהווה הפרה יסודית להסכם המכר. ביקשתי להורות על ביטול העסקה. המכתב לא נענה, וביום 31.3.14 הוצא עוד מכתב וכן ביום 8.4.14 מכתב נוסף, אך הם לא נענו. לאור הפרת התנאים, נבקש לבטל את הסכם המכר ולחלט את הסכומים, וכל אחד ילך לדרכו.
טוען ב"כ הקונים: מבקש שהעסקה תקוים, אנחנו לא הפרנו. קנינו מכונסות הנכסים, הזוג הם רק שוליים בעסקה. הזוג הזה, הקונים, גר חודשים בשכר דירה, וגם משלמים משכנתא על הדירה שרכשו. כל הכסף שולם. אין לזוג עכשיו איך להשיב לקונים את הכסף. הם שילמו חובות לעירייה בכסף זה. בכסף זה שולם איזון המשאבים. חוזה המכר קובע כי המוכרים מתחייבים להסיר את המשכנתא. הדירה לא הועברה מעולם על שם הזוג המוכרים, הם לא שילמו משכנתא.
לשאלת בית הדין, ולאחר התייעצות עם הבעל לשעבר, ב"כ הזוג מצהיר כי בתוך שבעה ימים, בני הזוג לשעבר, המוכרים, ישלם לקונים את מלא כספם.
ומוסיף ב"כ הקונים: האיחור נבע מכוח זה שהבנק לא אישר משכנתא לקונים.
טוענת הכונסת כי האשה לא יודעת מכל ההליך, ויש לקבל את עמדתה. אולם, מגיב ב"כ הזוג: אני מייצג את שניהם, יש לי יפויי כוח משניהם. שוחחתי עם האשה הבוקר, והכל נעשה בהסכמתה. היא מטפלת בקשישים ולכן לא יכלה להופיע.
ועוד מוסיף: הקונים שלמו מיליון מאתיים ארבעים, והכל יוחזר.
ב"כ הקונים מאשר שזה מה ששילמו הקונים, ולא מעבר לכך.
עד כאן טענות הצדדים ההדדיות.
דיון והכרעה
בתיק זה, בית הדין התלבט רבות, ונציג את הצדדים שבדילמה.
צד ראשון
ובכן, אין מחלוקת בין הצדדים באשר לפן העובדתי. לא הוכח ולא נטען כי המוכרים, דהיינו בני הזוג לשעבר, התרשלו או עיכבו במכוון את המכירה בעניין הסדרת המשכנתא או שהדבר ארע בגרמתם. הקונים לא הצליחו לעמוד בתשלום שלא באשמתם, אך לא מכוח עליון, ובכך אירעה הפרה יסודית. שאלת המשכנתא לא סודרה, ולטענת הכונסת, היה זה משום שהבנק התמהמה בקידום ההליך. למעשה אכן ההסכם לא קוים, והמוכרים לא קיבלו את כספם במועד הנקוב בהסכם. ב"כ בני הזוג לשעבר פנה והתריע מיד לאחר הפיגור בתשלום, לא אחת, אולם לא זכה למענה, אף שכתב במכתביו כבר אז שהמוכרים חפצים לבטל את המכר בגין האיחור. למרות כל התראותיו, התשלום התקבל באיחור של שלושה שבועות או שלושים יום, בהתאם לשבעת ימי האיחור המותרים. אין בפנינו כל אינדיקציה כי הסיבה לביטול המכר נובעת מעילה אחרת שלא עלתה, מלבד עילת הפיגור בתשלום. אמנם הקונים המשיכו לשלם, אך המוכרים כבר גילו דעתם קודם לכך ברצונם בביטול המכר.
נציין כי עילת בטול מכר בגין הפרת הסכם, אינה רק בשל הפגם הספציפי שבאיחור, אלא קיימת זכות לצד בעסקה להחליט כי בנסיבות שאינן מתאימות לו לאור חריגה מהסכם או אם התגלע חוסר אמון המגולם לעיתים באי עמידה בזמנים ושלא כמסוכם בכתב, אינו רוצה להמשיך בעסקה המתגבשת, ורשאי לבטל העסקה בגין כך.
בנוסף נציין, בסעיף 6 להסכם המכר מיום 13.11.13 מובא פירוט סדר התשלומים, ובסעיף 7 ב' שם מובאת הגדרת פיגור בתשלום, דהיינו עד שבעה ימים. בסעיף 11 ד' נאמר כי שני הסעיפים הנ"ל מוגדרים כ"תנאי יסודי בחוזה" ובסעיף 11 א' נאמר כי הפרת תנאי יסודי בחוזה מחייבת פיצוי מלבד הסעדים הנוספים שזכאי להם הצד שספג את ההפרה. כך שבנסיבות דנן שהופר תנאי יסודי, ולא מחמת כוח עליון, היה מקום לומר שההפרה מחייבת פיצוי, דהיינו תשלום פיצוי מצד הקונים בסך 120,000 ש''ח מלבד ביטול ההסכם או כל סעד אחר בהתאם להסכם.
אם היינו פוסקים כצד זה, היינו מורים כי המכר יבוטל, וכהצהרת הבעל לשעבר וב"כ המוכרים, המוכרים יעבירו בתוך 7 ימים את הסך המוצהר לעיל אותו הוציאו הקונים במסגרת הקניה והתשלומים שסביבה, לטובת הקונים.