תביעה לביטול הסכם גירושין

עניינו של פסק דין זה הוא, בבקשת המבקשת כי בית הדין יבטל את ההסכם הגירושין שאושר בבית הדין.

תיאור העובדות

הצדדים נישאו לראשונה במרוקו ביום כ"ז סיון תשכ"ח (23.6.68) ולהם שלושה ילדים משותפים ובוגרים. נישואי הצדדים עלו על שרטון זה שנים, והמבקשת הגישה את תביעת הגירושין הראשונה כבר ביום י' אדר תשנ"ד (21.2.94).

בעצת חכמים, הצדדים ניסו לשקם יחד את חיי הנישואין, ניסיון שלא עלה יפה, וביום כ"ד אב תשס"א (13.8.01) הגישה המבקשת את תביעת הגירושין השנייה. לאחר כשנתיים ימים, ביום כ"ז כסלו תשס"ד (22.12.03) הגישו ב"כ הצדדים בקשה לסידור גט מאחר שהשכילו לגבש יחד הסכם כולל שאושר בערכאה אחרת. בהתאם לבקשתם סודר גט לצדדים ביום כ"ה טבת תשס"ד (19.1.04).

לאחר שנה וחודשיים, ביום ו' אדר ב' תשס"ה (17.3.05), הצדדים נישאו בשנית זה לזו, בקרית מלאכי. נישואי הצדדים נמשכו כשש שנים וביום ח' אייר תשע"א (12.5.11) הגישה המבקשת תביעת גירושין ראשונה מנישואיה השניים. בדיון מיום י"ח סיון תשע"א (20.6.11) ביקש הבעל לשקם שוב את חיי הנישואין, ובהסכמת המבקשת הצדדים הופנו ליחידת הסיוע. גם בדיון מיום ו' אלול תשע"א (5.9.11) הצהירה המבקשת כי מוכנה היא להמשיך לבחון את שיקום היחסים.

אמנם ביום כ"ד תשרי תשע"ג (10.10.12) הגישה המבקשת תביעת גירושין נוספת בה ציינה כי הסכם שלוםהבית לא עלה יפה, ולדבריה בעלה אף הבריח כספים מהחשבון המשותף לחשבון נפרד על שמו בלבד, ולפיכך מבקשת היא להתגרש.

ביום י"ד כסלו תשע"ג (28.11.12) ערך בית הדין לצדדים הסכם גירושין בו נקבע כי דירת המגורים שעל שם האשה תישאר בבעלותה, וכן פורטו תנאי חלוקת המיטלטלין והוסכם כי זכויות הבעל ממקום עבודתו יישארו בידו. כמו כן צוין כי האשה מחלה על כתובתה וכי אין לצדדים כל תביעות נוספות. הצדדים קיבלו סמכות דיין יחיד, ולאחר שבית הדין נוכח כי תוכן ההסכם ומשמעויותיו מובנים לצדדים וכי ההסכם נחתם מרצונם החופשי, קיבל ההסכם תוקף של פסק דין.

הצדדים הוזמנו לסדור גט ליום י"ז אדר תשע"ג (27.2.13), אך המבקשת בחרה שלא להופיע. ביום כ"ב ניסן תשע"ג (2.4.13) הגיש ב"כ המבקשת תביעה לתיקון הסכם גירושין.

לטענתה, יש להסיר מההסכם את סעיף העדר התביעות שכן המבקשת לא הבינה את משמעותו, ורק כעת כשקבלה סיוע משפטי הבינה את מצבה המשפטי, ומאחר שטרם סודר גט בין הצדדים עותרת היא לדיון מחודש.

ב"כ הוסיף כי בהתאם להסכם הגירושין הראשון המשיב העביר למבקשת את מחצית תמורת הדירה, והמבקשת רכשה דירה יחד עם אחותה. לאחר שנישאו בשנית עבר המשיב להתגורר בדירת המבקשת ומכר את דירתו כאשר התמורה הופקדה לחשבון המשותף. בנוסף צבר הבעל חסכונות בחשבון זה, וכן גמלת נכות שהתקבלה מהביטוח לאומי.

אמנם המשיב רכש רכב מכספים שהיו ביד המבקשת לפני נישואיהם והבריח כספים רבים מהחשבון המשותף. בעבר חתמה המבקשת כי אין כל תביעות נוספות ביניהם, אך הייתה משוכנעת שבית הדין ידון בשלב מאוחר יותר בסוגיות הרכושיות, ומשכך יש לקבוע כי הסכם הגירושין תקף למעט סעיף העדר התביעות.

מנגד, ב"כ המשיב בקיש לדחות את התביעה על הסף, שהרי אחר שכבר ניתן פסק דין בהסכמת הצדדים אין הצדדים יכולים לחזור בהם מהסכמתם, ובוודאי אין מקום לתביעה זו לביטול ההסכם, תביעה שהוגשה כארבעה חודשים לאחר פסק הדין המאשר את ההסכם.

עוד ציין כי בהסכם הגירושין הראשון נקבע כי הבעל ישלם לאשה עבור חלקה בדירה סך של 56,000 $ כדי שהדירה תעבור לבעלותו. לאחר נישואיהם בשנית עבר המשיב להתגורר בבית המבקשת ומכר את דירתו. לפיכך למרות שתמורת הדירה הועברה לחשבון המשותף ברור שהתמורה שייכת לו בלבד, שהרי האשה כבר קיבלה את חלקה בדירה בשעת הגירושין הראשונים.

לדבריו, אין כל מקום שהבעל יחלוק עמה שוב את תמורת דירתו, ואפשר שזו גם הסיבה שבגינה נקבע בהסכם הגירושין כי לצדדים אין כל תביעות נוספות.

בתגובתו ציין עוד כי אמנם הבעל קיבל גמלה חדפעמית בסך של 50,000 ש"ח בגין הנכות ממנה הוא סובל, גמלה שהופקדה לחשבון המשותף, אך בהתאם לסעיף 5(א)(2) גמלה המשולמת לאחד מבני הזוג על ידי המוסד לביטוח לאומי אינה בכלל איזון הנכסים. כך גם נפסק בתמ"ש 14702/97, בהתאם לכוונת המחוקק בהוציאו מנכסי האיזון את הגמלה באופן שלא תאוזן בין הצדדים מאחר שמקבל הגמלה, הנכה, זקוק לה לקיומו היומיומי.

לטענתו, למרות שהרכב נרכש ברובו מכספים שהעבירה המבקשת, אך גם המשיב הוסיף את חלקו לצורך הרכישה, ובכל אופן לאחר מספר שנים הרכב נמכר בסך של 7,000 ש"ח, ובהם רכש המשיב רכב חילופי יחד עם הגמלה שהתקבלה מהמוסד לבטוח לאומי.

עוד טען ב"כ המשיב כי למבקשת היה חשוב להוציא את המשיב מביתה, וכפי שהודגש בהסכם כי המשיב יצא מהבית תוך 60 יום, ואם ימשיך להתגורר ישלם למבקשת סך של 2,500 ש"ח לחודש. הדבר מלמד לדבריו כי ההסכם משרת את טובת שני הצדדים באופן שהמבקשת נותרה לבדה בדירה, ללא שהמשיב יטען על זכויות כאלה ואחרות במסגרת השיתוף, ואף זה בכלל העדר כל תביעות עתידיות.

דיון והכרעה

כאמור הצדדים קיבלו סמכות דיין יחיד והסכם הגירושין שנערך במסגרת בית הדין קבל תוקף של פסק דין.