תביעה לאיזון נכסים לאחר הסכם גירושין

לפנינו תביעת הבעל לשעבר (להלן התובע) לקבל מחצית משווי זכויות גרושתו (להלן הנתבעת) בהתאם לחוק יחסי ממון.

להלן תקציר עובדתי הרלוונטי למתן פסק הדין:

א. הצדדים התגרשו ביום ט"ו תמוז תשע"ב (05.07.2012).

ב. הצדדים חתמו על שני הסכמי גירושין שאושרו בבית הדין. ההסכם הראשון מיום כ"ז בטבת תש"ע (13.1.2010) בוטל, הצדדים חזרו לחיות יחד לתקופת ניסיון שלא צלח. ההסכם השני מיום כ' בסיון תשע"ב (10.6.2012)נותר בתוקף של פסק דין.

ג. בהסכם הראשון הוסדרו עניין רכישת חלקה של הנתבעת ע"י התובע בדירה המשותפת, תכולת הדירה, הרכבים, חובות החברה של התובע, ומזונות הקטינה.

ד. בסעיף 7 נאמר כי התובע לוקח את כל התיק של התכשיטים, ובסעיף 8 נאמר כי הנתבעת לוקחת את כל הפנסיה שלה כולל קרן השלמות. והתובע לא יבוא בתביעות על הפנסיה גם בעתיד.

ה. בהסכם השני, קיים שינוי בהסדר לעניין הדירה, נותר ההסדר בעניין מזונות הקטינה והושמט עניין הפנסיה והרכבים.

ו. בסעיף 3 להסכם השני נאמר כי כל אחד מקבל את חשבון הבנק שלו ללא טענות לצד השני. ובסעיף 13 נאמר כי לא יהיו תלונות זה על זה עם חתימת ההסכם.

ז. ביום ד' באייר תשע"ג (14.4.2013) עתר התובע וב"כ לבית הדין בהגישו את התביעה נשוא פסק הדין.

ח. ביום י"ח בתמוז תשע"ג (26.6.2013) הגישה הנתבעת וב"כ כתב הגנה שבמרכזה בקשה לביטול כתב התביעה של התובע לחילופין מינוי סוקר לתכשיטי התובע לצורך איזונם.

ט. הצדדים הופנו ליחידת הסיוע של בית הדין שלא הצליחו להביאם להסכמה והתקיים דיון במהלכו נחקרו הצדדים ע"י בית הדין והצדדים וב"כ נתבקשו להמציא סיכומים הלכתיים לעמדתם.

י. הצדדים וב"כ המציאו את סיכומיהם בהתאם להחלטת בית הדין.

להלן טיעוני הצדדים כפי המשתף מהחומר שבתיקים הכולל, כתבי תביעה והגנה, פרוטוקול בית הדין וסיכומי הצדדים וב"כ.

להלן טיעוני התובע המרכזיים:

א. הנתבעת עבדה כאחות בבית חולים השתכרה בסכום גבוה כל חודש, ניהלה את עסק התכשיטים שלו, העלימה ממנו מידע על כספים שלה, ועתה הוא דורש את חלקו בזכויותיה הכוללים, זכויות פנסיה, מוניטין, קרנות השתלמות, נכסי קריירה ופערי השתכרות.

ב. ההסכם הראשון בו ויתר על זכויותיו באיזון המשאבים של האשה מבוטל, ולכן אין לראות את ההשתק בנושא הרכושי בהסכם השני התקף, כוויתור על זכויותיו בהתאם לחוק יחסי ממון. מצרף פסיקה של בית המשפט כאסמכתא.

ג. עוד טוען כי הנתבעת בהשתק זה אינה יכולה לטעון על רצונה בהפרדה רכושית. הנתבעת השיבה לבית הדין שהתובע לא שוחח עמה על זכויותיה בעת עריכת ההסכם, ומשכך כל עוד הדבר לא נרשם בהסכם החדש אין להתחשב בו. מצרפת כאסמכתא לדבריה מדברי הרמב"ן בתשובה הובא ברמ"א ובסמ"ע.

ד. עוד טוען אם נקבל את עמדת הנתבעת כי ההסכם השני סגר את כל העניינים ביניהם, מדוע מבקשת היא להזמין סוקר שיאמוד את ערך התכשיטים.

ה. הנתבעת נתנה הסכמתה למיני אקטואר ביחידת הסיוע וחזרה בה כך שנראה כי היא מכירה בזכויות המגיעות לתובע בהתאם לחוק יחסי ממון.