ת"א
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
|
1073-06
19/09/2016
|
בפני השופט:
ישעיהו שנלר-סגן נשיא
|
| - נגד - |
התובעת:
מתד תעשיות בע"מ
עו"ד אבי שרף
|
הנתבעת:
מדינת ישראל
עו"ד עדי בר-טל ו ארז שטיינברג
|
| פסק דין |
תמצית הרקע העובדתי ומחלוקות הצדדים
- בתחילת שנת 1991, במהלך מלחמת המפרץ, הותקפה מדינת ישראל בטילי קרקע-קרקע בעלי ראש נפץ קונבנציונלי - ואף אוימה כי תותקף גם בטילים בלתי-קונבנציונליים, נושאי חומרי לחימה כימיים (חל"כ) או ביולוגיים (חל"ב). בעקבות המלחמה, בתחילת שנת 1992, הוקם בצה"ל פיקוד העורף (להלן גם: פקע"ר) - פיקוד מרחבי חדש, האחראי על הגנת האוכלוסייה ושמירת חיי אזרחים. באותה תקופה, אף זאת במסגרת הפקת הלקחים מהמלחמה, נקבעה תפיסת התגוננות המבוססת על מרחב מוגן דירתי - כתחליף למקלט ציבורי - בנוסף למסכת הגז האישית.
- עניינה של תובענה זו בפריט אחד במרחב המוגן הדירתי (להלן גם: ממ"ד), כהגדרת מונח זה בתקנות ההתגוננות האזרחית (מפרטים לבניית מקלטים), תש"ן-1990 (להלן: תקנות ההתגוננות), לאחר תיקונן בתחילת שנת 1992. בהתאם לתקנה 1 לתקנות ההתגוננות, על "חלון הדף דירתי" המותקן בקיר מרחב מוגן דירתי להיות "אטום בפני גזים ועמיד בפני הדף חיצוני". בהתאם להוראת תקנה 206(ב) לאותן תקנות, "חלון ההדף הדירתי יכלול שני חלקים עיקריים: (1) חלון ביטחון פנימי אטום מפני גזים; (2) אלמנט מגן חיצוני להדף" (להלן גם, בהתאמה: חלון פנימי; חלון חיצוני).
- לטענת התובעת (להלן גם: מתד) - פעל פיקוד העורף ברשלנות וב"עוולה מינהלית" בקביעתו את מפרט 99' - הקובע דרישות טכניות הנוגעות לחלון ההדף הדירתי, כיישום של תקנות ההתגוננות. זאת, כיוון שבהתאם לפרשנות מתד את הוראות תקנות ההתגוננות - על חלון ההדף הדירתי, ובפרט חלון הביטחון הפנימי, להישאר אטום מפני גזים כנגד מתקפה כימית גם לאחר הדף חיצוני חזק כתוצאה מפיצוץ של ראש נפץ קונבנציונלי (להלן גם: דרישות אטימות).
לטענת מתד, קביעת מפרט 99' שלא כדין - תוך שינוי מפרט 97', הקודם לו והמחמיר יותר - גרמה לה נזק רב (הנאמד על ידה בסך העולה על 52 מיליון ש"ח), שכן לא היה עוד צורך בחלון הביטחון הפנימי אותו פיתחה - העומד במפרט 97' כמו גם בהוראות תקנות ההתגוננות, לפי פרשנותה.
עוד יצוין, על קצה המזלג, כי לטענת מתד קביעת מפרט 99' נעשתה מתוך "שיקולים זרים ופסולים" "וללא כל הצדקה עניינית" - על מנת "להכשיר" חלונות המיוצרים על ידי יצרנים המתחרים בתובעת, קליל תעשיות בע"מ (להלן: קליל) וארפל בע"מ (להלן: ארפל). בהקשר זה הדגישה מתד את התפקיד שמילא ארקדי קולודקין (להלן: קולודקין) כיועץ מיגון לפיקוד העורף בזמן ששימש גם כיועץ לארפל.
- מנגד - הדגישה המדינה כי לפי הוראות תקנות ההתגוננות, תרחיש אגף התכנון בצה"ל (להלן: התרחיש) והמפרטים (הן מפרט 97' והן מפרט 99') המיישמים את התקנות ואת התרחיש, לא נדרש חלון ההדף הדירתי בכלל - וחלון הביטחון הפנימי בפרט - לספק הגנה משולבת ולעמוד באותן דרישות אטימות, כפי שנטען בפרשנות מתד.
עוד הדגישה המדינה כי לא נפל כל פגם בשיקול הדעת המקצועי של פיקוד העורף - הוא הרשות המינהלית המוסמכת בעניין דרישות ההתגוננות - וכמובן שלא נפלו בשיקול הדעת הפגמים להם טוענת מתד בתובענה, ועל כן אין מקום שהתובעת ובית המשפט יתערבו בשיקול הדעת כאמור. בנוסף טענה המדינה, בין היתר, טענות סף - אך יצוין כי בקשה שהגישה בעניין זה נדחתה ביום 8.2.10.
- בכתב תשובתה השיבה מתד לטענות המדינה בעניין הוראות תקנות ההתגוננות, והוסיפה כי פרשנות המדינה לתקנות ההתגוננות - כפי שהועלתה בכתב הגנתה - הינה פרשנות ש"בדיעבד", הסותרת את מפרט 97' (כפי שנקבע על ידי פיקוד העורף) וכן מסמכים נוספים מ"זמן אמת".
- התקיימו 5 ישיבות הוכחות, המשתרעות על פני יותר מ-700 עמודי פרוטוקול, וכך גם העידו העדים המפורטים להלן -
מטעם התובעת, מתד, העידו ארבעה עדים: אהרון טביביאן - בעל השליטה ומנהל מתד (להלן: טביביאן); דני שהם - ד"ר למיקרוביולוגיה רפואית, סגן אלוף במילואים מאגף המודיעין (להלן: שהם); מנחם פרלמן - כלכלן (שהעיד בשאלת הנזק בלבד); ויצחק קרמן - ממערך השיווק והמכירות של מתד (שהעיד בשאלת הנזק בלבד).
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד
יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת