תמ"ש
בית משפט לעניני משפחה נצרת
|
1890-07
27/01/2011
|
בפני השופט:
סארי ג'יוסי
|
| - נגד - |
התובע:
ע.נ.ל.
|
הנתבע:
פ.נ.ל.
|
| פסק-דין |
פתח דבר
- תביעה כספית לתשלום דמי שימוש ראויים בגין נכס מקרקעין - חנות בשטח של כ- 27 מ"ר שבבעלות משותפת של הצדדים, וכן תביעה שכנגד לתשלום פיצוי על סך של 38,000 ש"ח בשל הפסד הכנסה/דמי שכירות בגין אותו נכס. החנות ממוקמת בצד המזרחי של קומת הקרקע במבנה המכיל מספר דירות ומספר חנויות והקיים על חלקה ___ בגוש ___ מאדמות ___ (להלן: "
הנכס").
- הצדדים הינם אחים, כאשר זכויות הבעלות של כל אחד מהם ובשיעור מחצית בנכס הוקנתה להם על ידי הוריהם.
הנתבע קיבל את זכויות הבעלות במחצית מהנכס בעקבות התחייבותו הבלתי הדירה של אביו המנוח להעניק לו את הדירה בה הוא מתגורר ואת מחצית הזכויות בנכס בו הוא מחזיק, הכל בהתאם לפסק הדין מיום 21.3.2001 שניתן בבית המשפט העליון במסגרת ע"א ____. בפסק דין זה נקבע, כי האב המנוח הוריש את החלקה כולה ואת כל הבנוי עליה לאשתו המנוחה, אמם של הצדדים, וזאת בכפוף לאותה התחייבות כלפי בנו הנתבע כאמור לעיל.
בשלב מאוחר יותר, ויתרה האם המנוחה על הזכויות שהיו לה במחצית הנכס לטובת בנה - התובע בהתאם להסכם מכר ללא תמורה מיום 13.7.2001. מכאן ואילך הפכו האחים לשותפים בנכס.
התביעה לדמי שימוש ראויים
- עד לשנת 2001 החזיק הנתבע בנכס וזה שימש לו לניהול עסק לתיקון טלוויזיות ומוצרי חשמל. בעקבות הרעה במצבו הרפואי של הנתבע הוא הפסיק את עבודתו וסגר את העסק, התקין מנעולים ונעל את הנכס.
טענות הצדדים בתמצית
- לטענת התובע, החל מיום 13.7.2001, מחזיק הנתבע בנכס באופן בלעדי וייחודי, דבר המונע ממנו שימוש בנכס. בגין חזקה ייחודית זו בנכס חייב הנתבע לשלם לתובע דמי שימוש ראויים. התובע מוסיף וטוען, כי הנתבע שלל ממנו את אפשרות השימוש בנכס משהתקין מנעולים וסגר את הנכס כשהמפתחות נותרו אך בידיו. מוסיף התובע וטוען, כי הנתבע אחסן בנכס מטלטלין שונים אותם פינה לראשונה ביום 2.10.07.
- מנגד מכחיש הנתבע את טענות התובע, כולן ללא שיור. לדבריו, בשנת 2001, עת חלה, הוא סגר את עסקו שהתנהל בנכס ונעל אותו במנעולים, אך זאת עשה על מנת למנוע כניסת זרים לנכס שהפך לנטוש. לטענתו בעשותו כן לא היתה מצידו כל כוונה למנוע מהתובע להיכנס לנכס או לעשות בו שימוש.
עוד טוען, כי מעולם לא נתבקש על ידי התובע למסור לו את המפתחות של המנעולים, וכי לא היה במיטלטלין שאחסן בנכס כדי למנוע מאחיו שימוש בנכס, שכן, המיטלטלין הוחזקו בחלק הפנימי של הנכס ובמידה והתבקש לפנותם היה עושה זאת מיידית.
- התובע מעמיד את דמי השימוש הראויים בגין הנכס על סך של 300 $ לחודש, כאשר חלקו הוא בשיעור מחצית, וכי יש לחייב את הנתבע לשלם לו דמי שימוש ראויים בגין 7 השנים האחרונות.
המצב המשפטי
- כאמור לעיל, הנכס הינו בבעלות משותפת של הצדדים. פרק ה' לחוק המקרקעין, תשכ"ט-1969 (להלן: "
חוק המקרקעין") מסדיר את יחסי השיתוף במקרקעין.
סעיף 31(א) לחוק המקרקעין קובע לאמור:
"באין קביעה אחרת לפי סעיף 30, רשאי כל שותף, בלי הסכמת יתר השותפים -
(1) להשתמש במקרקעין המשותפים שימוש סביר, ובלבד שלא ימנע שימוש כזה משותף אחר".
סעיף 33 לחוק המקרקעין משלים את ההוראה הנ"ל, וקובע בזו הלשון:
"שותף שהשתמש במקרקעין משותפים חייב ליתר השותפים, לפי חלקיהם במקרקעין, שכר ראוי בעד השימוש".
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד
יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת