עירית תל-אביב-יפו נ' כהן ואח'

לפניי תביעה כספית לתשלום ארנונה שהוגשה נגד יורשי המנוח ראובן כהן ז"ל בגין חוב על נכסים אשר לטענת התובעת היו בחזקתו ושימושו. 

1.  

2. בכתב התביעה שהוגש בסדר דין מקוצר נגד רעייתו של המנוח - הנתבעת 1 ושלושת ילדיו - הנתבעים 2 -4 בהיותם יורשיו טענה התובעת כי המנוח נפטר ביום 29.5.2007 כשהוא חייב לה על פי ספריה סך של 56,235 ₪. בהתאם להוראות חוק הירושה הרי שהיורשים חייבים בחובות המנוח לפחות עד לגובה החלק בעיזבון אותו ירשו. הנתבעים לא זימנו את התובעת לפני שחילקו את העיזבון ולא סילקו את חובות המנוח. לפיכך הם אחראים לפירעון החוב.

    

3. בבקשת הרשות להגן שנתמכה בתצהירו של הנתבע 2 מר לירון כהן טענו הנתבעים כי המנוח לא הותיר אחריו דבר מלבד חובות ולפיכך לא ירשו דבר. במהלך שנת 2008 פנתה התובעת אל יורשי המנוח בדרישה לשלם חובות ארנונה אותם צבר לכאורה המנוח בנכס ברחוב סימטת האלמונית 3 בתל אביב כאשר החוב מיוחס לשנה 2003. הנתבעים פנו אל התובעת וקיבלו מנציגה מסמך פירוט חשבון לשנים 2002-2004 וכן דו"ח יתרות ותנועה ליום 10.5.2009 מהם עלה כי מדובר בחוב משנת 2002 כאשר במועדים הרלוונטיים להיווצרותו, הנכס היה בבעלות גב' לובינסקי. לאור זאת השיב הנתבע 2 לדרישת התובעת כי המנוח מעולם לא החזיק בנכס ומעולם לא היה בעליו. המנוח אמנם אמור היה לרכוש את הנכס מאת גב' לובינסקי ואף נחתם עמה הסכם בכתב אלא שהעסקה בוטלה עוד בשנת 2002.

    

4. הנתבע 2 יידע את התובעת כי המנוח לא הותיר אחריו כל נכס או זכויות אלא חובות בלבד. לדבריו, נציגי התובעת אמרו לו כי אם ימסור תצהיר לפיו היורשים לא קיבלו כל זכות מהעיזבון שאז יימחק החוב. לפיכך, הגיש הנתבע 2 הצהרה לפיה הנתבעים לא ירשו דבר. כן המציא לתובעת את כל המסמכים אותם ביקשה. לטענת הנתבעים, נציגי התובעת יצרו כלפיהם מצג שווא לפיו אם מהמסמכים שיוצגו על ידם יתברר כי הנתבעים לא קיבלו דבר מהעיזבון אזי לא תוגש נגדם תביעה אך בדיעבד התברר להם כי התובעת נהגה כלפיהם בחוסר תום לב וכי מטרתה הייתה לקבל מהם מסמכים לצורך הגשת התביעה.

    

5. עוד טענו הנתבעים כי במועד הגשת התביעה נובמבר 2011 התביעה התיישנה. מאחר שמדובר בחוב משנת 2002 הרי שהמועד האחרון להגשת התביעה היה שנת 2009. לחילופין, ככל שהחוב נובע מהשנה 2008, הרי כפי שעולה מהמסמכים שצורפו לכתב התביעה ממילא במועד זה המנוח לא היה בחיים. די בכך כדי להביא לדחיית התביעה.

    

6. בדיון שהתקיים ביום 19.3.2012 בפני כב' השופטת אחימן שדנה בשעתו בתיק נחקר הנתבע 2 על תצהירו. בהחלטת כב' השופטת ניתנה לנתבעים רשות להגן והתצהיר שימש כתב הגנה. הצדדים הגישו תצהירי עדות ראשית. מטעם התובעת הוגש תצהירה של גב' יעל ישראל המשמשת כראש חולייה במחלקת עסקים של התובעת. מטעם הנתבעים הוגש תצהירו של הנתבע 2. הצדדים הגישו סיכומים בכתב.