תא"ק 41243-09-11 עירית תל-אביב-יפו נ' ציביאק ואח'

בעניין הנתבעת מספר 1

1. נשוא התביעה שבפניי הוא חוב ארנונה שהסתכם נכון ליום 1.9.2011 לסך של 576,336 ₪ בגין נכס מקרקעין המצוי ברח' קיבוץ גלויות 23 בתל אביב.- להלן "הנכס".

   "תקופת החיוב" – ינואר 2001 עד ינואר 2006.

   התביעה הוגשה כאמור לתשלום ארנונה כעבור כחמש שנים למן שחדלה הנתבעת 1 מהיות בעל הנכס על רקע מכירתו במכר על ידי כונס בהליכי הוצאה לפועל.

   אין מחלוקת שהנכס היה בתקופה הרלבנטית בבעלותה של הנתבעת 1, הגב' רחל ציביאק (להלן: "הנתבעת", "בעלת הנכס" או "ציביאק").

   חיוב הארנונה הוא בגין "הנכס" לתקופה לתקופת החיוב , בגינה לא שולמו לתובעת תשלומים בגין ארנונה כלל.

   במאמר מוסגר יוער כי על פי תצהירו של דוד ציביאק המצהיר מטעם הנתבעת 1 נמכר הנכס בשנת 2006 על ידי כונס נכסים . על רקע זה נקטע חיוב הארנונה למן שנת 2006 בגין "הנכס" שהיה בעבר כאמור בבעלות הנתבעת 1. אין גם מחלוקת שהתובעת הפיקה אישור העדר חובות בגין הנכס לכונס הנכסים לצורך העברה מטאבו של הנכס לקונה בהליכי הכינוס, ומשכך, חזקה עליה כי בחנה את הנכס , חובות / זכויות ולו למועד הפקת האישור לטאבו- ניספח 1 לתצהיר עדות ראשית של דוד ציביאק – ליום 30.9.2007.

2. בהתייחס לתקופה זו הצביעו רישומי העיריה על נישום – הנתבעת 2 , אשר החזיקה בנכס כשוכרת ומבלי שהודיעה על חדילה מהחזקת הנכס.

   התביעה דנן הוגשה לאחר שלטענת התובעת נודע לה רק במהלך שנת 2010, כי למרות הרישומים בספרי התובעת, חדלה החברה (להלן: החברה) ששכרה את הנכס מבעלת הנכס ביום 24/10/99 להחזיק בנכס בחודש דצמבר 2000. מידע זה נודע לתובעת לשיטתה מהסכם פשרה אשר הוצג לתובעת על ידי מנהל החברה הנתבעת 2 אליו אתייחס בהמשך .

   לטענת התובעת, בהסתמך על הסכם הפשרה , מעת תפיסת החזקה בנכס בינואר 2001, על ידי הנתבעת 1 , חלה עליה חובת התשלום כבעלת הנכס.

   יצוין כי עד לשנת 2010, נקטה התובעת בהליכי גביה אך ורק כנגד החברה הנתבעת 2, שעל פי רישומיה בספרי העירייה הייתה המחזיקה בנכס.

   כנגד החברה הנתבעת 2 ניתן פסק דין בהיעדר הגנה ביום 7/7/12.

3. השאלה העיקרית שעומדת להכרעה במסגרת פסק דין זה הינה האם ראוי להטיל על בעלת הנכס את החובה לתשלום הארנונה בגין התקופה הרלוונטית , על אף שאין מחלוקת שהשוכרת לא הודיעה על חדילתה מהחזקה למן שקיבלה החזקה בנכס בשנת 99 ועד לשנת 2010 והגם שחלפו לפחות 8 שנים למן שחדלה השוכרת להחזיק בנכס והגם שחלפו 3 שנים למן שנמכר הנכס על ידי כונס במשמע, שהנתבעת 1 חדלה מלהיות בעלי הנכס לפחות 4 שנים בטרם נדרשה לתשלום חוב כאמור.

   משלא הודיעה השוכרת על חדילת חזקה, גם לא בוצע כל שינוי בזהות המחזיק בנכס ברישומי התובעת כך שהחברה השוכרת הופיעה כמחזיקה הנכס בכל התקופה הרלוונטית לחוב נשוא התביעה שבפניי, והנתבעת 1 לא קיבלה כל דרישה במהלך כל התקופה כאמור לתשלום ארנונה.

   טענות הצדדים בתמצית