תא"מ
בית משפט השלום תל אביב - יפו
|
66149-03-17
27/01/2018
|
בפני השופט:
נצר סמארה
|
- נגד - |
תובעת:
הכשרה חברה לביטוח בע"מ עו"ד דביר דמנד
|
נתבעים:
1. ניר אלי 2. ישיר איי. די. איי אחזקות בע"מ
עו"ד מור מונסינגוב
|
פסק דין |
1.לפניי תביעת שיבוב, בסדר דין מהיר, בגין תגמולי ביטוח ששילמה התובעת למבוטחה, על רקע נזקי רכוש שנגרמו בתאונת דרכים.
תאונת הדרכים ארעה ביום 12.01.2015, בין כלי רכב, מ"ר 67-218-66 שבעת התאונה היה מבוטח על ידי התובעת בביטוח מפני נזקי רכוש העלולים לקרות בתקופת הפוליסה (להלן: "רכב התובעת") לבין כלי רכב, מ"ר 65-241-62, שבעת התאונה היה בבעלות הנתבע 1 ונהוג בידיו ומבוטח על ידי הנתבעת 2 בביטוח אחריות לנזקי צד ג' (להלן: "רכב הנתבעים") (ולהלן: "התאונה").
2.אין מחלוקת לעניין עצם קרות התאונה אלא שהצדדים חלוקים באשר לנסיבות התרחשותה ולגבי היקף הנזק.
3.נערכה לפניי ישיבת הוכחות שבה הוצגו ראיות הצדדים, והעידו הנהגים המעורבים בתאונה.
4.עוד בפתח ישיבת ההוכחות הגיעו ב"כ הצדדים להסדר, לפיו הסמיכו הם את בית המשפט לפסוק בתביעה ובסכסוך על דרך הפשרה, ועל פי שיקול דעת בית המשפט, ללא הנמקה וללא גבולות, וזאת בהתאם לסמכות הנתונה לבית המשפט על פי סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, לאחר שהובהר לצדדים כי עילות הערעור על פסק דין זה מצומצמות ביותר, באופן שקיים קושי משמעותי לערער עליו, וכי בית המשפט יכול לקבל את התביעה במלואה, לדחותה או לקבל אותה באופן חלקי.
5.על סמך מכלול החומר המונח לפניי, לאור התרשמותי הבלתי אמצעית מהעדים במהלך חקירתם בבית המשפט, בשים לב להגיון שבקרות התאונה ונסיבות התרחשותה ומוקדי הנזק בכלי הרכב, תוך שאני לוקח בחשבון את טענותיהם ההדדיות של הצדדים ולאחר ששקלתי את כל השיקולים הרלוונטיים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל במלואה.
הגם שהצדדים הסמיכוני לפסוק על דרך הפשרה וללא נימוקים, מצאתי ליתן הנמקה תמציתית בלבד לביסוס מסקנתי.
אני מעדיף את גרסתו של נהג רכב התובעת, שהייתה קוהרנטית, סדורה ומשכנעת, על פני גרסתו של נהג רכב הנתבעים שהייתה בלתי עקבית, מתפתחת, ולא משכנעת.