ג. נ' פישמן ואח'

1. התובעת הגישה כנגד 5 נתבעים תביעה כספית על סך 21,934 ₪.

לטענת התובעת נתבעים 1 עד 3 הם שותפים העוסקים בעניינים רבים ושונים ובין היתר, בענייני ביטוח, כספים, אחזקה וניקיון ועוד.

נתבעים 4 ו 5, טוענת התובעת, הם התאגידים באמצעותם פועלים הנתבעים 1 עד 3.

בכתב התביעה גוללה התובעת מסכת אירועים לפיה גזלו ממנה הנתבעים כספים במרמה ושלא כדין.

לטענת התובעת שכנע אותה הנתבע 1 בשנת 2010 להעביר לידיו ולידי שותפיו את הטיפול בפוליסות הביטוח שהיו ברשותה באותה עת על מנת להוזיל את עלותן.

לימים הסתבר לתובעת כי היא משלמת לנתבעים סכומים מוגזמים של אלפי שקלים עבור ביטוחיה אצלם ודרשה מהנתבע 1 להוזילם ולשפר את תנאי הכיסוי הבטוחי.

כמו כן, טענה התובעת, הנתבע 1 לא נענה לדרישותיה להעביר תביעה בגין תאונה שעברה בשנת 2014 לחברת הבטוח ורק לאחר שאיימה להעביר את פוליסות הבטוח לסוכן אחר, זומנה לפגישה ביום 20.1.17 שם פגשה את הנתבע 2 שהציג עצמו כסוכן בטוח שותף בסוכנות של הנתבעים.

במעמד הפגישה מסרה התובעת לנתבע 2 לבקשתו מסמכים רפואיים בגין התאונה, תעודת זהות והמחאה מקורית חתומה לצורך צילומם על ידי המזכירה.

לטענת התובעת נדרשה על ידי הנתבע 2 לחתום על ערימה של מסמכים (כ- 20 במספר) כאשר הוא טוען בפניה כי מדובר במסמכים סטנדרטיים לצורך הטיפול בתביעתה.

עוד דרש ממנה הנתבע 2 סך של 1,500 ₪ עבור תעודת רופא, אשר שולמו לידיו, ואף הפנה אותה להיפגש עם רופא, ד"ר אדיבי, שנכח במשרד באותה עת.

לימים, הסתבר לתובעת כי רופא זה הורשע בפלילים בעבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, מרמה והפרת אמונים.

לאחר אותה פגישה, טוענת התובעת, לא קודמו ענייניה וכל פניותיה החוזרות והנשנות לנתבעים לא נענו בחיוב ולא קידמו את דרישותיה.

לפיכך, העבירה התובעת במאי 2017 את הטפול בענייניה לסוכן ביטוח אחר, אוריאל חדד.

במהלך טיפולו של הסוכן החדש, קיבלה התובעת תגמולים בסך 35,040 ₪ לאחר שנבדקה על ידי ד"ר וייס מטעם חברת הבטוח.

כאשר נודע לנתבע 2 כי התובעת עברה לסוכן אחר, פנה אליה ביוני 2017 בדרישה לתשלום כספים בגין הטיפול בתביעתה בהתאם להסכם עליו חתמה.

התובעת השיבה לנתבע 2 כי לא חתמה על הסכם ואין לה שום ידיעה על קיומו ולפיכך אין בדעתה לשלם לו מאחר והטיפול בעניינה ממילא היה במסגרת חובתו לפעול כסוכן הביטוח שלה.

ביום 10.7.17 הציג הנתבע 2 לפירעון שיק של התובעת לפקודת הנתבעת 5, בסכום של כשליש מכל תגמוליה ובסך 11,934 ₪.

לטענת התובעת השיק, שהיה ריק מפרטים אך חתום על ידה והושאר בידי הנתבע 2 לצורך צילום בלבד על מנת להעביר את פרטי חשבון הבנק לחברת הביטוח, לא הוחזר לה ונשאר בידיו.

הנתבע 2 השלים את פרטי השיק והפקידו בחשבונה.