הפניקס חברה לביטוח בע"מ נ' בזלס ואח'

1.התובעת הינה חברת ביטוח, אשר במועדים הרלוונטיים לתביעה היתה המבטחת של רכב מ"ר 76-615-76.

2.נתבע 1 היה במועדים הרלוונטיים לתביעה הנהג של רכב מ"ר 43-796-52. נתבעת 2 היתה הבעלים של רכב זה.

3.על פי הנטען בכתב התביעה, ביום 10.12.15 רכב התובעת עמד לפני רמזור אדום. לפתע הגיח רכב הנתבעת מאחור, פגע ברכב התובעת והדפו לעבר רכב נוסף.

4.הנתבעים, בכתב הגנתם טענו כי היא היתה מוכנה לשלם את הנזק שנגרם על ידי הנתבע 1 בחלק האחורי אך התובעת סירבה לקבל. לא הוכח כי חלק מהחלקים הוחלפו.

5.נהג רכב התובעת מר משה דהאן העיד כי כשעמד לפני רמזור אדום רכב פגע בו מאחור. רגלו היתה על הבלם כי המדובר ברכב אוטומטי, אך פגעו ברכב שהיה לפניהם.

6.בחקירתו הנגדית השיב העד כי בעת התאונה, היו ברכבו בנו וחבר של הבן. הוא לא הביא אותם לעדות. אין לעד את פרטי הנהג שהיה לפניו, כי הוא נסע. לאחר התאונה יצא מהמכונית ובחן את המכה מאחורה כי היא היתה חזקה.

המכה מקדימה היתה בצד ימין על המכסה. אשתו לא הגיעה להעיד כי היא חולה. היא נוהגת ברכב ויכולה היתה לאשר האם היו נזקים ברכב התובעת, שאינם קשורים לתאונה נשוא תיק זה.

כשהוצגו לעד 2 פגיעות מאחור, שאין קשר ביניהם ונשאל האם שתי הפגיעות הם מתאונה זו, השיג כי אינו יודע.

לא היו לו תאונות נוספות לפני התאונה נשוא תיק זה.

7.השמאי מטעם התובעת הוזמן לחקירה על חוות דעתו. הוא מאשר כי את הבדיקה הראשונית במוסך עשה שמאי מטעמו, אך לאחר שהרכב פורק והיה חשש שצריך להשביתו, הוא בדק את הרכב. הצילומים שעשה השמאי בשלבים השונים לא נמסרו לנתבעים ויש בכך חוסר ראיה. העד מוסיף כי גם המעיכה הנוספת שייכת לאותה תאונה, וזאת למרות שנהג התובעת אמר שהוא לא בטוח שזה מאותה תאונה.

אם הנזק היה רק בצד אחד של הפגוש, לא היה צריך להחליפו בחדש ודי היה בחלק משופץ. הוא לא שאל את המבוטח לגבי המוקד השני.

8.נהג הנתבעת הינו תייר שלא נמצא בארץ. ב"כ הנתבעת הודיע כי נוסע ברכב הנתבעת זומן להעיד, אך הוברר שהוא ישן בזמן התאונה, ולפיכך לא העיד.

9.ב"כ הצדדים סיכמו טענותיהם בעל פה.

10.לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ובצרופותיהן, ושמעתי את עדויות העדים, מצאתי כי אין הכחשה באשר לחבות של הפגיעה מאחור ואשר נהג הנתבעים אחראי לפגיעה זו.

11.באשר לפגיעה מקדימה, יש לנו רק את עדות נהג התובעת. עדים שהיו ברכבו לא הוזמנו. ההנחה היא שאם היו מעידים לא היו תומכים בגירסת נהג התובעת. גם הנהג שטען כי רכב נהג התובעת נהדף אליו לא אותר כי לא נלקחו ממנו פרטים בעת התאונה.

אם אמנם נהדף נהג התובעת על רכב שלפניו ונגרם לו נזק מקדימה, הרי לנהג הראשון היתה גם פגיעה מאחור, ונהג זה היה תובע את נזקו.

12.לנוכח האמור אני קובע כי רק הפגיעה מאחור היא כתוצאה מהתאונה נשוא תיק זה. לא הוכחה הפגיעה מקדימה.

13.באשר לגובה הנזק, הרי שיש להפחית את המוקד הקדמי בסך 20,460 ₪ וכן על פי שומה 2,000 ₪ בגין המוקד השני.