תא"מ 3586-05-12 רודיטי ואח' נ' יעקב

מבוא

זוהי תביעה כספית בסך של 29,379 ₪, בסדר דין מהיר.

התובעים שכרו דירה מן הנתבעת. בתום תקופת השכירות פרעה הנתבעת ערבות בנקאית שמסרו לה התובעים להבטחת קיום תנאי ההסכם. התובעים טוענים כי לנתבעת לא עמדה זכות לפרוע את הערבות ועל כן הם תובעים החזר של הסכום שנפרע וכן פיצוי בגין עגמת נפש.

טענות התובעים 

ביום 12.10.2008 נחתם בין הצדדים הסכם שכירות (נספח א' לכתב התביעה) ולפיו שכרו התובעים מן הנתבעת דירה ביישוב גן-נר, למשך 12 חודשים.

כבטוחה להתחייבויות התובעים על פי ההסכם, מסרו התובעים לנתבעת ערבות בנקאית בסך של 13,000 ₪, החתומה על ידי אביו של התובע.

ביום 15.10.2009 חתמו הצדדים על "תוספת ראשונה לחוזה שכירות", בה סוכם בין הצדדים על הארכת השכירות לתקופה נוספת של 12 חודשים, עד ליום 31.10.10. ביום 24.10.2010 חתמו הצדדים על "תוספת שנייה לחוזה שכירות", לפיה הוארכה השכירות לתקופה נוספת של 4 חודשים, עד ליום 28.2.2011 (נספח ב' לכתב התביעה).

ביום 1.3.2011 ולאחר שהתובעים צבעו את הדירה, נפגשו התובעת והנתבעת בדירה, לשם מסירת החזקה בה לנתבעת. להפתעתה של התובעת, באותו המעמד הלינה הנתבעת על הזנחת הגינה ודרשה פיצוי בגין נזקים שנגרמו לקמין אשר הוצא מן הדירה לחצר, בהסכמת הנתבעת, לאחר שהתובעים התקינו בדירה מזגן.

לאור האמור, סירבה הנתבעת לקבל את החזקה בדירה ודרשה מן התובעת לחתום על מסמך שנוסחו כדלקמן (נספח ג' לכתב התביעה, להלן: מסמך מסירת החזקה):

"בתאריך 1.3.11 אוסנת קיבלה את הדירה לשביעות רצונה לרבות:

ריסוס החצר לדאוג לפרחים להחזיר מנורות ולהוציא את הדיבלים החוצה ולסתום את החורים בחרסינה של המטבח.

בנושא הקמין יבררו שני הצדדים לגבי פיצוי שאינו מלא ויהיו בקשר.

לא עלות מלאה של הקמין."

התובעת חתמה בעל כורחה על המסמך, בשל רצונה למסור את החזקה בדירה לנתבעת במועד ולמען לא יחויבו התובעים בתקופת שכירות נוספת.

התובעים תיקנו את הליקויים לכאורה עליהם הלינה הנתבעת, אף שלא היו מחויבים לעשות כן. חרף זאת, הנתבעת סירבה להשיב לתובעים את כתב הערבות ולהפתעתם הרבה, בלא כל תיאום עמם, גבתה הנתבעת ביום 28.4.2011 סך של 9,379 ₪ מתוך הערבות. הנתבעת עשתה כן בעזות מצח ובניגוד לקבוע בסעיף 11.1.2 להסכם השכירות, הקובע כי תנאי לפרעון הערבות הוא שתינתן לתובעים הודעה מראש של 15 יום על הכוונה לפעול לפרעון הערבות - הודעה שלא נמסרה לתובעים.

לכתב התביעה צורף תמליל שיחה טלפונית שנערכה בין התובע לבין הנתבעת. במהלך השיחה הנתבעת לא הכחישה את חילוט הערבות על ידה באופן חד צדדי וללא תיאום עם מי מהתובעים וזאת בטענה כי היא ניסתה להשיגם אך בלא הועיל.

התובעים עותרים להשבת מלוא הסכום שחולט על ידי הנתבעת מתוך הערבות (9,379 ₪) ובנוסף מבקשים פיצוי בסך של 20,000 ₪ בגין עוגמת נפש שנגרמה להם עקב התנהגותה הפוגענית והסחטנית של הנתבעת, הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד.

טענות הנתבעת