לפניי תובענה כספית-חוזית במסגרתה מבקשים התובעים לחייב את הנתבעים בתשלום מלוא שיעור הפיצוי המוסכם הנקוב בזכרון דברים, אשר נערך בין הצדדים ומתייחס לעסקה למכירת דירתו של הנתבע 1.
1.טענות התובעים –
בחודש פברואר 2013 (מועד מדויק אינו נקוב) נערך בין הקונים לבין הנתבעים זכרון דברים בנוגע לעסקת רכישה של דירת המוכר, המצויה ברח' ביאליק 65 בחדרה. במסגרת זכרון הדברים התייחסו הצדדים לתיאור הדירה, לעלות הרכישה, לתנאי התשלום ולבסוף אף לסוגיית הפיצוי המוסכם. בהקשר אחרון זה צוין בזכרון הדברים כי "הפרת הסכם חוזה זה מאחד הצדדים יחוייב בסכום של 50,000 ₪". כן צוין שם כי ניהול המכירה תיעשה על ידי הוריו של הנתבע 1, הם הנתבעים 2 ו-3 כאן.
בהתאם לאמור שם שילמו הקונים (להלן: הקונים) ביום החתימה על זכה"ד סך של 500 ₪ כהוכחה לרצינותם, ובסמוך לאחר מכן נקבע מועד לחתימה על הסכם מכר במשרד ב"כ הנתבעים (המוכר והוריו).
הקונים הגיעו במועד הקבוע כשבידם שיק בנקאי על סך של 90,000 ₪ משוך לטובת הנתבע 1 (להלן: המוכר או הנתבע 1, בהתאמה), לשם ביצוע התשלום הראשון בתאם לטיוטת הסכם המכר, ובטרם החלה הפגישה שוחחו הקונים טלפונית עם פקידת הבנק, בבקשה לקבל אישור עקרוני לקבלת משכנתא בכתב.
כשביקשו הקונים לסור אל סניף הבנק כדי לקבל את האישור הכתוב, וביקשו בהתאמה מהנתבעים להמתין מס' דקות לשם כך, על מנת שיוכלו לחתום על ההסכם "בלב שלם", סירבו הנתבעים בכל תוקף להמתין לקבלת האישור הכתוב.
הקונים הופתעו לגלות כי הנתבעים קיבלו הדרכה מיועץ רוחני אשר הנחה אותם שלא להמתין לקבלת האישור, ומדרישתם של הנתבעים לחתום על ההסכם בו במקום - או לא לחתום כלל.
בהתנהלותם זו הביאו הנתבעים את הישיבה לקיצה מבלי שנחתם הסכם, ואף סירבו לחדשה, הגם שלאחר כחצי שעה לערך החזיקו הקונים באישור עקרוני בכתב בידם וביקשו לחדש את הפגישה, בשיחה טלפונית שנערכה בין הצדדים. תשובתה של הנתבעת 3 בשיחה זו היתה כי יועצה הרוחני יעץ לה שלא לחתום על ההסכם מול הקונים, והיא עמדה על סירובה לחדש את הפגישה.
בכל אלו, טוענים הקונים, הפרו הנתבעים את זכרון הדברים שנערך בין הצדדים הפרה יסודית המעמידה להם את הזכות לקבלת הפיצוי המוסכם נשוא התביעה.
הקונים מבהירים כי התנערותם של הנתבעים מזכרון הדברים שנערך בין הצדדים וסירובם למכור את הנכס לקונים גרמו להם לנזקים והוצאות מיותרות, ובעיקר לעוגמת נפש נוכח העובדה שהתובעת 2 היתה אז בחודשי הריון מתקדמים, והשניים נאלצו לפנות את הדירה ששכרו אך תקוותם להיכנס לדירה החדשה טרם הלידה נתבדתה.
2.טענות הנתבעים -
הנתבעים אינם חולקים על כך שהנתבע 1 ביקש למכור את דירתו, כי הקונים התעניינו בממכר, וכי המוכר ייפה את כוחם של הנתבעים 2 ו-3 לנהל בעבורו את המו"מ לקראת כריתתו של הסכם מכר. לשיטתם, לאחר מו"מ בנוגע למחיר הדירה נחתם בין הצדדים זכרון הדברים נשוא תובענה זו, והקונים שילמו לנתבעים סך של 500 ₪ על חשבון התמורה המוסכמת. במסגרת מו"מ זה ביקשו לטענתם הנתבעים לברר כיצד בדעת הקונים לממן את הרכישה ואלו השיבו כי בידם הון התחלתי בשיעור של 100,000 ₪, וכי היתרה תמומן על ידי משכנתא שבדעת הקונים לקחת. הקונים הבהירו כי אל לנתבעים לדאוג בעניין זה.
בהתאם להוראות זכרון הדברים פנו הנתבעים לעו"ד מטעמם, ואף הקונים פנו לעו"ד אחרת לשם סיוע. בין עוה"ד הוחלפו טיוטות הסכם מכר ובהתאם לבקשת הקונים נקבע מועד לחתימה.
במהלך המו"מ לכריתת ההסכם ביקשו הקונים לשנות את הסכמות הצדדים המקוריות, כפי שהועלו על הכתב במסגרת זכרון הדברים, ולשלם בתשלום הראשוני סך של 90,000 ₪ בלבד, ולא 100,000 ₪. הנתבעים הסכימו לשינוי, וכך צוין בטיוטת הסכם המכר שאמורה היתה להיחתם במועד הפגישה שנקבעה.
לשיטת הנתבעים פעלו לקיום התחייבויותיהם על ידי מתן הודעה לשוכרים בדבר הצורך בפינוי מוקדם של הנכס (שהיה מושכר עד אותה עת), ואף הגיעו בבוקר החתימה לפני הקונים כדי לחתום על אישור להסרת הערת אזהרה שנרשמה לטובת הנתבעים 2 ו-3 על זכויותיו של המוכר.
בהגיע שעת החתימה הגיעו הקונים מלווים בבאת כוחם, ורק אז הודיעו, בנוכחות כל המעורבים, כי הבנק טרם אישר להם את המשכנתא המבוקשת. כן הם הוסיפו וטענו כי הבנק אישר להם רק 90% מסכום המשכנתא לו הם זקוקים להשלמת העסקה, וכי על כן אין הם יכולים עדיין לחתום על החוזה.
לטענת הנתבעים במצב דברים זה הודיעו הקונים כי לא יוכלו לחתום על חוזה המכר במועד זה, שכן לא יכלו להסדיר את מתן ההלוואה נכון לאותו מועד. לשיטתם, הבינו בשלב זה כי הקונים הוליכו אותם שולל, "משכו" את הזמן והיתלו בהם, ככל הנראה מתוך רצון להפחית את מחיר העסקה, והיה ברור כי העסקה דינה להיכשל, שכן הקונים לא יוכלו לעמוד בתשלום התמורה המוסכמת. בו במקום הודיעו הנתבעים לקונים כי עליהם להודיע מיד האם בכוונתם לחתום על ההסכם כמות שהוא ולשלם מיד את התשלום הראשוני אם לאו, שאם לא כן – יראו עצמם כחופשיים מכל מחויבות על פי זכרון הדברים. לאחר שהות קצרה הודיעו הקונים כי בהיעדר אישור סופי למשכנתא לרכישת הדירה לא יוכלו להתקשר עם הנתבעים בעסקה וכי אין בכוונתם לרכוש את הדירה.