כלל חברה לביטוח בע"מ נ' נמר ואח'

1.התובעת הינה חברת ביטוח, אשר במועדים הרלוונטיים לתביעה ביטחה רכב מ"ר 75-053-52.

2.נתבע 1 היה במועדים הרלוונטיים לתביעה נהג רכב מ"ר 60-864-74, נתבעת 2 היתה הבעלים של רכב זה ומעסיקתו של נתבע 1. נתבעת 3 הינה חברת ביטוח שביטחה רכב זה.

3.על פי הנטען בכתב התביעה, ביום 19.7.16 בשעה 17:15, רכב התובעת נסע בנתיבו כדין. רכב הנתבע סטה לנתיב נסיעת רכב התובעת ופגע בו.

4.בכתב ההגנה נטען כי רכב הנתבעים נסע בנתיבו. רכב התובעת התפרץ אל נתיב נסיעת רכב הנתבעים, תוך ביצוע סטייה חדה, בחוסר זהירות ופגע ברכב הנתבעים.

רכב צד ג' (אחר) גרם לסטייתה אל נתיב נסיעת רכב הנתבעת.

5.בהודעת התובע לחברת הביטוח נאמר: "ניסיתי להשתלב ימינה והרכב שהיה במסלול עקף אותי ולא נתן לי להשתלב. התכוונתי להמשיך מעט ישר על מנת להשתלב בהמשך. עוד לפני שהספקתי להתקדם, לפתע, הגיח המיניבוס ושפשף את כל הצד השמאלי של הרכב שלי (צד הנהג)".

6.נהג הנתבעים בהודעתו לחברת הביטוח ציין: "אני נוסע בנתיב שלי והרכב צמוד אלי ופגע ברכב שלי".

7.עדת התביעה, נהגת רכב התובעת, גב' ליאל זינגר העידה כי נסעה על כביש מהיר כשמשמאלה יש מספר נתיבים. מימינה היו נתיבים להשתלבות ימינה. היא היתה צריכה להשתלב ימינה ואותתה, אבל נהגת של הנתבעים לא נתנה לה להשתלב. כשניסתה להשתלב הגיח רכב הנתבעים במהירות ושפשף את הצד הימני של רכב התובעת. היא לא ראתה את הרכב של הנתבע עד לתאונה.

8.בחקירתה הנגדית השיבה כי היתה בנתיב השלישי משמאל ורצתה לעבור נתיב אחד. היא ניסתה להשתלב ורכב שהגיע לא איפשר לה להשתלב. אחרי שהרכב עובר בהפגנתיות והיא שוב מנסה להשתלב ימינה ואז ארעה ההתנגשות. היא התחילה את ההיגוי ימינה ורכב הנתבעים חתך אותה מימין. העדה היססה באשר לנתיב ממנו הגיע התובע. הנתבע היה על שני הנתיבים שממשיכים ימינה. היא לא ראתה את רכב הנתבעים אך מסיקה מהפגיעה.

9.נהג הנתבעים, מר מימר מוחמד מסר בעדותו, כי נסע בנתיב הימני כדי לעלות לכביש 5 והתובעת סטתה ונתנה מכה לרכבו. לא היה לנהגת התובעת רשיון נהיגה והיא הבטיחה לשלוח תעודת ביטוח, אך לא עשתה כן. התובעת אמרה לו שאין לה ביטוח והיא ברחה מאחר ורכב אחר לא נתן לה לעבור בכביש.

10.בחקירתו הנגדית השיב כי באוטובוס שלו היו יותר מ – 15 איש. הם לא יכלו לראות את התאונה כי הנזק היה בצד הימני של המראה.

11.לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ובצרופותיהן ושמעתי את עדויות העדים, מצאתי כי נהגת התובעת היתה בהיגוי ימינה כדי להשתלב בנתיב של הנתבעת. היא כלל לא ראתה את רכב הנתבעים. עדות זאת מחזקת את גירסת הנתבעים כי התובעת שניסתה להשתלב, והיתה צריכה לתת זכות קדימה לרכב שנסע ישר, היא האחראית לתאונה. העובדה שהנתבע לא הביא עדים שהיו ברכבו, אין בה לשנות מסקנתי לעיל, שכן לפי עדות הנתבעת שמקובלת עלי, הם לא ראוי את האירוע.

12.אשר על כן, אני דוחה את התביעה. אני מחייבה לשלם לנתבעים את הוצאות העדים וכן שכ"ט עו"ד בסך 1,500 ₪.

זכות ערעור תוך 45 יום.

ניתן היום, כ"א שבט תשע"ח, 06 פברואר 2018, בהעדר הצדדים.