ת"ק 3716-09-14 אוחנה נ' זגורי

1.לפניי תביעה כספית ע"ס 33,800 ₪ אותם עותר התובע להשיב לו בגין ביטול הסכם שנכרת בין הצדדים לאספקת סחורה לחנות בגדים שנרכשה על ידי התובע.

2. אליבא דתובע, כעולה מכתב התביעה, הנתבע, הינו הבעלים של חברת ד. אנד איי. מ.ד בע"מ מפעילת חנות בגדים הידועה בשמה המסחרי "די. אנד. איי" בקניון האחים ישראל בשכונת תלפיות בירושלים.

3.ביום 25.2.2013 נחתם הסכם בין הצדדים למכירת הפעילות העסקית של הנתבע בחנות. בהתאם להסכם, התמורה כללה בין היתר, את מלאי הסחורה המצוי בחנות נכון לאותו מועד בהתאם לספירת מלאי. בנוסף, נקבע כי התובע ישלם לנתבע סך של 30,000 ₪ בגין ציוד אשר נמצא בחנות, לרבות קופה רושמת, מעמדים, מדפים וכיו"ב. כן ישלם התובע לנתבע סך של 30,000 ₪ ועוד 1,000 אירו עבור סחורה שהנתבע יספק לתובע עם תחילת הפעלת החנות ע"י התובע.

4.ברם, לקראת מועד ביצוע התשלומים, נתחוור לתובע, כי לנתבע חוב כספי להנהלת הקניון אשר התנתה את העברת החזקה בחנות לתובע, בהסדרת החוב. משכך, סוכם כי התובע ישלם ישירות לקניון סך 27,950 ₪, בהתאם לזיכרון הדברים שנערך ביום 27.2.2013 ואילו היתרה תשולם לידי הנתבע.

5. עם מסירת החזקה וביצוע ספירת מלאי, הועברו לנתבע 6 המחאות בסך כולל של 26,482 ₪ המהווים 50% משווי הסחורה. יוער, כי ההמחאה האחרונה בוטלה בהסכמה בהמשך להתחשבנות נוספת שנערכה בין הצדדים ותחתיה נמסרה המחאה חלופית על סך 3,520 ₪, ליום 13.3.13.

6.בנוסף, לטענת התובע, שילם הוא לנתבע במסגרת הסכם בע"פ שנכרת ביניהם, סך של 35,000 ₪ בתמורה להתחייבות הנתבע לאספקת סחורה נוספת. התובע מציין בהקשר זה, כי במקור היה עליו להעביר סך של 30,000 ₪ ועוד 1,000 אירו, אולם בשל היות משרד המרת הכספים סגור, שילם התובע סך 35,000 ₪. סך זה שולם לנתבע בנוכחות אשת התובע ובנותיו, וכן בנוכחות חתנו של הנתבע, מר שחר פליישר.

7. אליבא דנתבע, כעולה מכתב הגנתו וברישא לטיעוניו, דין התביעה להידחות בהיעדר יריבות בין הצדדים שכן ההסכם נערך בין התובע ובין חברת ד. אנד איי. מ.ד בע"מ. בנוסף, הנתבע מכחיש טענת התובע באשר להסכם בעל פה שנכרת בין הצדדים לאספקת סחורה נוספת לחנות.

8.לטענת הנתבע, נאות הוא למסור לתובע את הפעלת החנות על ציודה, ובכלל זה- המלאי המצוי בה, בתמורה לסך של 97,485 ₪, כאשר סכום זה שולם כדלקמן: א': סך 30,000 ₪ עבור מסירת החנות על ציודה. ב': סך 27,950 ₪ עבור תשלום חוב דמי שכירות. ג: סך 30,000 ₪ בהמחאות+1000 יורו. סה"כ שילם התובע לנתבע סך של 85,000 ₪ לאחר שקיבל בחזרה סך של 3,500 ₪. דא עקא, כי התובע נכשל בניהול החנות ותוך זמן קצר היא נסגרה.

9. בדיון במעמד הצדדים שהתקיים בפניי ביום 28/12/2014, שבו הם על עיקרי טיעוניהם. התובע העיד, כי קיבל מהנתבע חנות אשר נקראה "די. אנד. איי" והתובע הסב את שמה המסחרי של החנות כעבור כחודשיים ל-"אורופה". לטענתו, העיסקה נערכה מול הנתבע ולא מול החברה. המסמכים נערכו ונחתמו מולו. מאחר והיה חוב לקניון אשר התברר ערב החתימה על החוזה, שילם התובע סך 30,000 ₪ בקירוב, בשתי המחאות בנקאיות. סך עלות העיסקה הייתה כ- 97,000 ₪ כאשר מתוכם סך 30,000 ₪ היה בגין חוב לקניון.