בפני תביעה כספית במסגרתה טענה התובעת כי ביום 12.2.14 פנה אליה הנתבע וביקש הלוואה בסך של - 30,000 ₪ לתקופה של שבועיים ימים (להלן: "ההלוואה"). כבטחון לפרעון ההלוואה מסר לה הנתבע צ'ק ע"ס 30,000 ₪ שז.פ. 26.2.14 (להלן: "השיק"). הוסיפה התובעת כי הנתבע קיבל את סכום ההלוואה. כשהגיע מועד פרעון ההלוואה, ביקש ממנה הנתבע להמתין שבוע ימים נוסף מעבר למועד שנקבע כמועד פרעון ההלוואה אלא שלא עמד הנתבע בהתחייבותו להחזר סכום ההלוואה שקיבל ממנה, דחה את מועד החזרת ההלוואה פעם אחר פעם ולא שילם חובו. משכך, טענה התובעת, הופקד הצ'ק שמסר לה בבנק וזאת ביום 1.5.14, אולם הצ'ק לא נפרע וחזר בציון "ללא כיסוי".
התובעת עתרה לחייב את הנתבע לשלם לה את הסך של - 30,000 ₪ שזה סכום ההלוואה שקיבל ממנה ולא פרע, הכל בצירוף ריבית הפרשי הצמדה והוצאות.
בכתב ההגנה שהגיש טען הנתבע שאין לו חוב אישי לתשלום הלוואה בסך של - 30,000 ₪. מי שמשך את הצ'ק ע"ס 30,000 ₪ שז.פ. 26.2.14, כך טען, זו חברת צדף בניה (אביתר) בע"מ 514891002 (להלן: "חברת צדף") ולא הוא. הוסיף וטען הנתבע כי התובעת ובעלה קיבלו מחברת "צדף" הלוואה בסך של - 80,000 ₪ ולא החזירו סכום חובם זה לחברת "צדף" וציין בהגנתו כי "גם אם נניח היה חוב כאמור לחברת צדף, הוא מתקזז עם החוב הנטען ביחס לחברת "צדף" והיתרה בסך של
- 50,000 ₪ (קרן) + ריבית והצמדה, צריכה התובעת להעביר לחברת צדף אם גם כך, כאמור, אין כל תביעה אישית נגדי".
בעדותה בבית משפט ציינה התובעת הדברים הבאים:
"ב- 12.2.14 הנתבע מזרחי יוסף הגיע אלי כחבר משפחה שלי, הוא אמר לי שהוא צריך הלוואה של 30,000 ש"ח לתקופה של שבועיים. ביום 12.2.14 אני נתתי לנתבע סך 30,000 ש"ח והוא הבטיח לי שיחזיר לי את הסכום האמור שבועיים לאחר מכן, ולכן באותו מעמד הוא נתן לי שיק ע"ס 30,000 ש"ח וכתב את זמן פירעונו ליום 26.2.14, זאת אומרת לשבועיים לאחר ה- 12.2.14. אני צירפתי לתביעה שלי העתק צילומי של השיק שהוא נתן לי. אחרי שבוע מיום 12.2.14 הנתבע פנה אלי ואמר לי שאני לא אפקיד את השיק שבוע לאחר מכן מאחר ויש לו בעיה כספית ושהוא יחזיר לי את הכסף בהמשך. הוא לא נקב מועד, אולם אני האמנתי לו כי הוא חבר של המשפחה וחבר שלי ולכן האמנתי לו. לאחר מכן, כששוב פניתי אליו ואמרתי לו שיחזיר לי את הסך של 30,000 ש"ח שהוא חייב לי, הוא לא הגיב ואז הפקדתי את השיק בבנק והשיק חזר ללא כיסוי. אני מבקשת לחייב את הנתבע לשלם לי את הסך של 30,000 ש"ח בצירוף ריבית, הפרשי הצמדה והוצאות. אני מבקשת לומר שמה שכתוב בכתב ההגנה זה לא נכון. אני אומרת שהטענה של הנתבע שאין לו חוב אישי כלפיי היא לא נכונה. הוא ביקש ממני הלוואה אישית. בתקופה שנתתי לו את ההלוואה זו הייתה תקופה שאני נפרדתי מבעלי ואני עדיין בהליכי גירושין מבעלי. אם לבעלי יש עניינים מסוימים עם הנתבע, אני לא קשורה לזה. הנתבע בא אלי באופן אישי ואמר לי שהוא אישית רוצה הלוואה של 30,000 ש"ח ואני נתתי לו למשך שבועיים. הוא אמר לי שהוא יחזיר לי את הסכום שנתתי לו כהלוואה תוך שבועיים ועוד אמר שהוא נותן לי שיק בטחון והוא נתן לי את השיק הזה שצירפתי לתביעה שלי, אבל אני לא יודעת למה הוא נתן לי את השיק הזה כבטחון. זה לא עניין שלי. את ההלוואה נתתי לו אישית כחבר. הנתבע הוא חבר של המשפחה מזה שבעבר הנתבע עשה כל מיני עסקים עם בעלי ואז נוצרה חברות והילדים שלי היו הולכים לנתבע הביתה ואוכלים אצלו והיינו נפגשים. כך נוצרה החברות שביני לבינו ובין המשפחה שלי למשפחה שלו. לי אין שום עניין עם חברת "צדף בנייה (אביתר) בע"מ". אני לא יודעת בכלל על מה הנתבע מדבר בקשר להלוואה מחברת "צדף". אני לא מכירה דבר כזה ולא היה דבר כזה ככל שנוגע אלי ואין לי שום חובות לחברה כזאת. אני מבקשת שהנתבע יחזיר לי את סכום ההלוואה האישית שהוא קיבל ממני לבקשתו. הנתבע אמר לי כשהוא ביקש ממני הלוואה של 30,000 ש"ח שהוא נמצא בקשיים כלכליים ושאני אעזור לו למשך שבועיים בלבד, והסכמתי".
התובעת לא נחקרה בחקירה נגדית על ידי הנתבע.
בעדותו בבית משפט ציין הנתבע הדברים הבאים:
"בתאריך 12.2.14 לא פגשתי כלל את התובעת. ב- 12.2.14 ביקשתי מבעלה של התובעת, אותו פגשתי אצלי בבית, שיחזיר לחברת "צדף" את 30,000 ש"ח מתוך 80,000 ש"ח הלוואה שאני הלוויתי לתובעת ולבעלה. אני מתקן את עצמי ואומר, שלא אני הלוויתי לתובעת ולבעלה 80,000 ש"ח אלא חברת "צדף" היא זו שהלוותה להם 80,000 ש"ח. אני עבדתי בחברת "צדף" כשכיר. הסיבה שהלוויתי לתובעת ולבעלה את הכסף 80,000 ש"ח ואני עכשיו מתקן את עצמי ואומר, שלא אני הלוויתי להם אלא חברת "צדף" הלוותה להם, הייתה מהסיבה שהיו להם שני בתים שהם לא הצליחו למכור ואז אני באתי כחבר של התובעת ובעלה ושאלתי במה אני יכול לעזור להם למכור את הבתים. אז בעלה אמר שאני יוכל לעזור לו בעבודות מסוימות ובמעט כסף כדי שהוא יוכל להשקיע בבתים ולגמור אותם. מיד לאחר שהוא ביקש את העזרה, יומיים לאחר מכן, חברת "צדף" קנתה עצים וכל מיני סחורות עבור הבתים האלה ומיד התחלנו לעבוד. לא היה שום חוזה בין חברת "צדף" לבין התובעת ובעלה. בעל חברת "צדף" בשם אביתר הוא גם חבר של בעלה של התובעת, ולכן הוא גם התגייס לנושא הזה. היה ברור שכאשר בעלה ימכור את הבתים, הכסף יוחזר. אני אומר שב- 12.2.14 ביקשתי מבעלה של התובעת להחזיר ל"צדף" את יתרת ה- 30,000 ש"ח האחרונות כי הוא החזיר כבר 50,000 ש"ח. הוא אמר לי שהוא לא יכול אבל שהוא ידבר עם אשתו התובעת. הוא דיבר בנוכחותי עם התובעת בטלפון והיא הסכימה להעביר את הכסף וביקשה שיהיה שיק בתמורה שהיא תקבל את זה חזרה כדי שלבעלה עמית יהיה את הכסף כדי להחזיר לה. היא נתנה הוראה לבנק להעביר את הכסף לחברת "צדף" ולא העבירה את הכסף אלי, ואני נתתי לבעלה שיק של חברת "צדף" למשך שבועיים כדי שהיא תחזיק אותו עד שניישר את ההדורים עם בעלה ואתה. אני עכשיו מתקן עצמי ואומר, שהבתים היו גמורים. אני עכשיו מתקן עצמי ואומר, שהבתים היו כמעט גמורים. עובדה שהם לא מכרו את הבתים בעצמם אם אני לא הייתי עוזר להם. את השיק הזה נתנה חברת "צדף" ומועד פירעונו היה 26.2.14 כי רצינו מספיק זמן שנוכל ליישר את ההדורים בינינו. ההדורים היו לגבי ה- 30,000 ש"ח. ההדורים היו בין "צדף" לבין התובעת כשאני עומד באמצע בתור חבר ובתור עובד ב"צדף". אני הייתי מנהל עבודה ב"צדף" כשכיר. התובעת לא קיבלה מ"צדף" את הסך 30,000 ש"ח וכמובן שגם אני לא חייב להם את הסכום הזה. אני מבקש לכן לדחות את התביעה שהתובעת הגישה נגדי ולחייב אותה בהוצאות".
בחקירתוה נגדית ע"י התובעת לשאלה: "אני אומרת לך שאני נתתי לך 30,000 ש"ח באופן אישי. אתה נתת לי פרטי חשבון להעברת הכסף ואני העברתי את הכסף לאותו חשבון שאתה ביקשת ממני שאני אעביר אליו". השיב: "אני נתתי לך את פרטי החשבון של חברת "צדף" ואת העברת את הכסף לחברת "צדף" ולא לחשבון הפרטי שלי". לשאלה: "אתה טוען בכתב ההגנה שכביכול אני ובעלי חייבים לחברת "צדף" 50,000 ש"ח ואילו היום בביהמ"ש העדת שכביכול בעלי שילם לחברת "צדף" סכום של 50,000 ש"ח במסגרת איזו שהיא הלוואה של 80,000 ש"ח שאני בכלל לא יודעת מזה. אז מה נכון ?" השיב: "יש לי טעות בכתב ההגנה. התכוונתי לומר ששילמתם 50,000 ש"ח והיתרה שנותרה לתשלום הייתה 30,000 ש"ח ואת העברת לחשבון "צדף" את ה- 30,000 ש"ח ובעלך היה צריך להחזיר לך את הסכום הזה. כך הוא אמר אם זה ביניכם. אני טיפלתי בעניין רק בתור חבר שלכם כדי לעזור לכם למכור את הבתים". לשאלה: "האם היה משהו מסוכם איתי ?" השיב: "את ידעת בדיוק את הכול. יתרה על כן, כאשר חברת "צדף" באה לעבוד על הבתים שלכם, את באת בעצמך לפקח על העבודה ולראות איזה חומר הגיע ומה אנחנו עושים". לשאלה: "אני אומרת לך שכל מה שאתה אומר זה לא נכון. ב- 12.2.14 בכלל בית אחד כבר היה מכור והסיבה שהיה לי כסף בחשבון הייתה בגלל שבית אחד כבר היה מכור. מעולם לא פיקחתי על הבנייה ולא עסקתי בזה, כך שמה שאתה אומר על שני הבתים זה לא נכון". השיב: "חבל שאת מנסה להוציא אותי פה שקרן כי אני דובר אמת. ביום שנתתי את הסך 80,000 ש"ח שני הבתים עמדו למכירה ואנחנו התחלנו לשפץ את הבית הראשון. לאחר מכן הבית הזה נמכר. אני לא זוכר את התאריך שניתנה הלוואה ע"ס 80,000 ש"ח. תחילת העבודה הייתה בבית הראשון לפני שהוא נמכר".
עיינתי בכתבי הטענות, במוצגים שהוגשו שמעתי את עדויות הצדדים וסיכומיהם.