חזן נ' זכאי

1.הנתבע עשה עבודת איטום גגות לשלושה בניינים, ביום 30.8.2015, בעלות כוללת של 42,260 ש"ח. בתביעה שלפניי עותר התובע לחייב את הנתבע בפיצוי בסך של 7,000 ש"ח, שכן לטענתו חלק מן האיטום בוצע באופן לקוי, והנתבע לא תיקן את האיטום גם בתוך תקופת האחריות לה התחייב (אחריות לשלוש שנים).

התובע הבהיר כי אין הוא תובע בגין פגם בתיקון הנוגע לדירתו שלו, אלא בגין פגם בתיקון שבוצע בחלק אחר של הגג - מעל דירתה של הגב' קרזצקי, אשר העידה בדיון. התובע ציין כי התביעה הוגשה על ידו כמי שנמנה על חברי וועד הבית, שכן בשל האיטום הלקוי נדרש תיקון חוזר למניעת הנזילה בביתה של הגב' קרזצקי, ודיירי הבניין הם שנשאו בעלות התיקון הנוסף. הסכום שנתבע הוא אפוא בגין אותו תיקון (סך של 3,200 ש"ח), בגין סיוד התקרה בביתה של הגב' קרזצקי (סך של 800 ש"ח), ובנוסף בגין עוגמת נפש "וביטול זמן".

הנתבע מתנגד לנטען כנגדו.

2.לאחר ששמעתי את טענות הצדדים בדיון שנערך לפניי ועיינתי בכל החומר שהוגש, איני מוצאת להיעתר לתביעה. אפרט נימוקיי בקצרה.

ראשית, על פני הדברים קיים קושי בכך שהתביעה הוגשה בידי התובע אישית. לטענת התובע האיטום שביצע הנתבע היה פגום וזה הוביל לנזילה ולנזק בדירתה של הגב' קרזצקי. אולם הגב' קרזצקי לא הגישה תביעה בגין הנזק האמור, וזו הוגשה כמתואר על ידי מר אשר חזן, כנציג של וועד הבית של אחד משלושת הבניינים בהם בוצע האיטום, באשר לדבריו דיירי הבניין הם שנשאו בעלות התיקון הנוסף שנדרש. אין מדובר אפוא בתביעה אישית של מר חזן, וככזו היה עליה להיות מוגשת בידי וועד הבית - "נציגות הבית המשותף" כמובנו בחוק המקרקעין, תשכ"ט-1969. סעיף 69 לחוק זה קובע כי הנציגות זכאית "להתקשר בחוזים ולהיות צד בכל הליך משפטי ובכל משא ומתן אחר בשם כל בעלי הדירות", והיא זו שהיתה רשאית להגיש תביעה בגין נזק או הוצאה שנגרמו לדיירי הבניין (במאמר מוסגר אעיר כי נציגות הבית המשותף רשאית להגיש תביעה נגד צד ג' בבית המשפט לתביעות קטנות - בר"ע (באר-שבע) 629/05 ח. ממרוד בע"מ נ' ועד פרוייקט נוף הפארק (9.3.2005)). יצוין בהקשר זה כי החשבונית של הנתבע וכן החשבונית של בעל המלאכה הנוסף מופנות לוועד הבית, ועוד יצוין כי התובע אף לא הציג החלטה של וועד הבית המסמיכה אותו בלעדית לפעול בשם וועד הבית, ובכלל זאת להגיש תביעה זאת (כל שהוצג בדיון הוא פרוטוקול בחירת וועד הבית, בו מונה יו"ר הוועד והתובע מונה לגזבר הוועד - ת/3).

שנית, גם לגופם של דברים לא עלה בידי התובע להוכיח את תביעתו. האיטום שבוצע על ידי הנתבע בוצע לגגות של שלושה בניינים, במספר רב של מוקדים (בחשבונית מצוין "כ-29 מקומות" בדיון טען הנתבע כי מדובר בשלושים ושבעה מוקדים). עניינה של התביעה באיטום אשר לפי הנטען לא בוצע באופן תקין מעל אחת הדירות (דירתה של הגב' קרזצקי). לטענת הנתבע הנזילה הוסיפה להתרחש בדירתה לא בשל תיקון לקוי שלו ולא בשל בעיית איטום אלא כיוון שהסתבר שיש במקום צינור שאינו מתאים, וכי הוצע על ידו להחליף את הצינור עבור תמורה נוספת. צינור זה אכן הוחלף על ידי הדיירים לבסוף. לשאלת בית המשפט האם החלפת הצינור היא שפתרה את הבעיה השיבה הגב' קרזצקי כי אינה יודעת, ואילו התובע טען כי אין קשר להחלפת הצינור אך הודה כי זה אכן הוחלף. עוד יצוין כי בחשבונית של בעל המלאכה הנוסף אשר לפי הנטען עבודתו פתרה את בעיית הרטיבות מצוינות מספר פעולות שבוצעו ובהן "קדיחת מרזב, ביטול מרזב ישן פתוח", כך שאין מדובר רק בעבודות איטום. אין באפשרותי לקבוע אפוא - על יסוד החומר שהוצג לפניי - כי בעל המלאכה החלופי ביצע אך ורק עבודה המצויה בתחומי אחריותו של הנתבע כחלק מן האחריות אותה נטל על עצמו (לשלוש שנים) בגין עבודות איטום הגגות. עוד יצוין כי ההתקשרות וכל המגעים עד לשלב מסוים התבצעו באמצעות חבר הוועד בשעתו, מר שלום קלוד, שהוא בעלה של הגב' קרזצקי. לא הובהר מדוע אותו קלוד לא הובא לעדות על מנת להעיד מכלי ראשון מה סוכם עם הנתבע, אילו תיקונים ביצע, מה אירע לאחר מכן, ובכלל זאת מה נאמר בשיחות שנערכו לאחר ביצוע התיקון (בהן השיחה הנוגעת להחלפת הצינור). לבסוף אציין כי בכל הנוגע לעלות סיוד התקרה בביתה של הגב' קרזצקי לא הוצגה כל ראיה (ובדיון אף הובהר שהסיוד טרם בוצע בפועל) או ביחס לכל סיוד אחר (התובע ציין כי בדירתו סייד הוא עצמו), כך שבהקשר זה גובה הנזק כלל לא הוכח.

בנסיבות המתוארות כולן סבורה אני כי לא עלה בידי התובע להרים את הנטל להוכיח את תביעתו - ויוזכר בהקשר זה כי הגם שבבית המשפט לתביעות קטנות קיימת גמישות מסוימת ביחס לדיני הראיות וסדרי הדין, הרי שאין מקום לפסוק פיצוי בהיעדר הוכחה ביחס לעצם הנזק וביחס לשיעורו, מקום בו ניתן היה להוכיחם (ראו: רע"א 10124/17 אשקר נ' סלימאן, פסקה 4 (30.1.2018)). משלא הורם הנטל כאמור, התביעה נדחית.

בנותני דעתי לנסיבות העניין בכללותן, איני מוצאת לעשות צו להוצאות.

ניתן להגיש בקשת רשות ערעור על פסק הדין, בתוך 15 ימים.