המר ואח' נ' משרד הביטחון ואח'

לפניי תביעה ותביעה שכנגד בגין נזקים שנגרמו לרכבי התובעת והנתבעת בתאונת דרכים שארעה ביום 14.2.16 .

לטענת התובעת , נהג רכב הנתבעת - רכב כבד לגרר שינוע טנקים , האט נסיעתו ירד לשול הכביש, ופינה דרכו לרכב התובע. לאחר שהתובע אף צפר לאות תודה ותשומת לב ,והיה בעיצומה של העקיפה, סטה התובע שמאלה ללא איתות. נהג התובע ניסה לחמוק אך רכב הנתבע סטה ופגע ברכבו בעוצמה .

לטענת הנתבעת נהג רכב התובעת, הוא שעקף ללא זהירות והוא נושא באחריות . נהג המשאית מסוג ראש גורר אליה מחובר גרר בכביש 978 שהינו דו סטרי ,צר ללא קווי הפרדה ולו שוליים צרים, נאלץ לבצע קשת רחבה של סיבוב לצורך פנייתו למחנה צבאי אליו היה צריך להגיע. לטענתה , הנהג הביט במראה פעם ראשונה האט , אותת , והתחיל לבצע פנייה הביט שוב במראה, וכשראה את רכב התובע המשפחתי ניסה אף לחמוק מתאונה וסובב ההגה ימינה, אך לא הספיק ורכב התובעת התנגש בפינה השמאלית הקדמית של המשאית . לטענת הנתבעת והתובעת שכנגד נהג הרכב המשפחתי נכנס לצומת תוך ניסיון עקיפה של רכב ארוך .לפיכך לטענת הנתבעת יש להטיל על התובעת אשם תורם של 100% .

עוד טענה הנתבעת בכתב הגנתה כי עומדת לה זכות קיזוז של 4247 ₪, נוכח הנזקים שנגרמו למשאית ולכך צרפה הערכת בוחן תאונות צבאי .

הנתבעת הגישה תביעה שכנגד על סכום זה האמור בסעיף 4 לעיל , הציגה הסרטון אותו הסריט נהג המשאית ובו נצפה איתות שמאלה של המשאית .

לעניין הנזק הנגדי של משאית הנתבעת , התובעת ציינה כי מדרגת הפלדה לא ניזוקה כלל בתאונה זו והריתוכים ותיקונים הקודמים מעידים על תאונות קודמות . הפגוש הקדמי לא היה מעורב בתאונה כלל , שכן הרכב הצבאי נכנס בצד הימני של הרכב המשפחתי עם צדו השמאלי .

דיון והכרעה :