ת"צ 56888-07-13 סמל נ' תנובה – מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל בע"מ

לפניי בקשה, על-פי סעיף 18 לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו–2006 (להלן: חוק תובענות ייצוגיות), לאשר הסדר פשרה.

בבקשה לאישור התובענה הייצוגית טען המבקש שכאשר המשיבה מחלקת את מוצריה בשעות הבוקר המוקדמות לחנויות ולרשתות קטנות – להבדיל מרשתות השיווק הקמעוני הגדולות – המוצרים ממתינים מהלילה על-יד החנות עד שיגיע עובד לאסוף אותם, ועד אז אינם מצוננים. לשיטתו ההמתנה מאיצה את קלקול המוצרים, ומי שצרכו אותם צרכו מוצרים בריאים פחות שאיכותם נפגמה והיו נמנעים מרכישתם אילו ידעו בעוד מועד את הדברים כהווייתם. העילות שעליהן הושתתה התובענה הן הפרת צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (איכות חלב), התשי"ח–1958 (שסעיף 5(3) לו קובע את הטמפרטורה המרבּית של חלב מפוסטר מרגע שיצא את המחלבה ועד שהגיע לצרכן), עוולת הפרתה של החובה החקוקה בצו, עוולת הרשלנות והטעיה לפי חוק הגנת הצרכן, התשמ"א–1981. הנזק שתואר בבקשת האישור הוא נזק ממון בשיעור מחצית משוויו של המוצר, הואיל והצרכן צרך מוצר חלב בריא ואיכותי פחות מזה שהתכוון לרכוש, ונזק לא-ממוני – בדמות חוסר נוחות, פגיעה באוטונומיה של הרצון וביכולת להשוות מוצרים וכיוצא באלה.

התשובה לבקשה התמקדה בסוגיית הנזק, והמשיבה סברה כי המבקש לא הוכיח את טענותיו בהקשר זה. זאת, משלא הצביע על מוצר חלב שהתקלקל טרם זמנו, יצר בעיה לבריאותו של מאן דהוא או רגשות שליליים (שלא אותם נועד החיקוק למנוע, להשקפתה), ולא הראה אל-נכון באיזו שעה נמסרו המוצרים או לאיזו טמפרטורה הגיעו הם ולא סביבתם – כל שכן לא תמך את טענותיו בחוות דעת של מומחה כפי שעשתה היא (על כך ראו להלן). היא טענה כי חלב מפוסטר ומוצריו אינם הופכים מזיקים לצריכה רק בגלל התנאים שנחשפו אליהם, אף אם החמיצו, ושלה אין יכולת לשלוט במוצריה משעה שחולקו. אף-על-פי-כן מוצר שהתקלקל בעודו בתוקף מזכה את הצרכן בפיצוי שלם: החזר הכסף (בנקודת המכירה) כנגד המוצר שנרכש או קבלת תווי קנייה (דרך מוקד הטלפון) שערכם רב מהסכום ששולם, כך שלנזק אפשרי נמצא מזור. זאת ועוד: המשיבה גרסה כי החובה החקוקה שלגישת המבקש הופרה חלה על חלב ניגר בלבד. היא הוסיפה כי את התמונה שצייר המבקש ואת רצונו שהמוצרים יסופקו בשעות העבודה המקובלות מסבכים אילוצים שונים. עמם נמנים לוחות הזמנים של המחלקים בהגעה למרכז הלוגיסטיקה ולנקודות החלוקה; עומסי התנועה שהם מבקשים להימנע מהם; וגם השעה שבה בית העסק מבכר לקבל את המוצרים והסכמתו להציב חלל מקורר או עובד שיקלוט אותם (או לתת למחלק מפתח). מי שאינו מעמיד לרשות המשיבה פתרון מקבל את המוצרים בחלל סגור או שנמצא לו פתרון אחר. בין יתר תשובותיו לטענות המשיבה טען המבקש שלוּ גילה השירות הווטרינרי את המוצרים בחוץ הם היו מושמדים, הזכיר שוב שהמשיבה מדפיסה על האריזות את ההמלצה לשמור אותם בקירור, והפנה לתקנים רשמיים החלים על מוצרי חלב לסוגיהם.

לאחר הקדם-משפט שנשמע ביום 04.11.14 פתחו הצדדים במשא-ומתן בהמלצתי. הבקשה דנן הוגשה ב-13 בדצמבר 2015. איש לא התנגד להסדר; היועץ המשפטי לממשלה ביכר שלא להגיש עמדה. בבקשה שלפניי פירטו הצדדים מה עשתה המשיבה אחרי שנפתח התיק ותוך כדי המשא-ומתן כדי להגיע לעמק השווה עם המבקש. לדבריהם היא הנהיגה שינויים במערך ההפצה שלה ונשאה ונתנה עם קמעונאים וכן עם מחלקים מטעמה, שחלקם מועסקים אצלה וחלקם קבלנים עצמאיים. בסופו של דבר היא הביאה לכך שמוצרי החלב נשמרים בטמפרטורה מבוקרת בעוד הם נמסרים ללקוחות. להלן עיקר הפעולות:

(א)     הסכמה עם לקוחות קמעונאים ומחלקים על קבלת מפתח של הקמעונאי והכנסת מוצרי החלב לקירור על-ידי המחלק, תוך הארכת שעות העבודה של המחלקים כתוצאה מכך;

(ב)     הסכמה עם לקוחות קמעונאים לגבי הקדמת שעת התייצבות מי מטעמם בנקודת המכירה;

(ג)      הסכמה עם לקוחות קמעונאים ומחלקים על דחיית שעת מסירת המוצרים ללקוחות. הסכמות כאלה חייבו יצירת שורות ליקוט נוספות במרלו"ג (מרכז לוגיסטי) של המשיבה והארכת משך הזמן הנדרש לחלוקה בשל עומסי תנועה מוגברים בשעות החלוקה, וכתוצאה מכך – הארכת שעות העבודה של המחלקים ושל המלקטים במרלו"ג;

(ד)      הסדרת העמסת משאיות של מחלקים בליקוט מוקדם וחיבור מערכת הקירור שלהן לחשמל בתחומי המרלו"ג עד לשעת יציאת המחלק לחלוקה, לרבות גיוס של צוות מעמיסים ונהג חצר ונשיאה בעלויות הכרוכות בכך;

(ה)     הצטיידות בתחזוקה של מתקני בידוד תרמי, שיכולתם לשמור על טמפרטורת קירור מבוקרת נבדקה ואושרה, לצורך החזקה קצרת טווח בנקודות מכירה מסוימות;