לוי נ' דפי זהב, זאפ גרופ בע"מ

ביום 26.12.2012 הגיש התובע הייצוגי כנגד הנתבעת תובענה ובקשה לאשרה כייצוגית (להלן: "בקשת האישור"), לפי פרט 1 לתוספת לחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו-2006 (להלן: "חוק תובענות ייצוגיות"): "תביעה נגד עוסק, כהגדרתו בחוק הגנת הצרכן, בקשר לענין שבינו לבין לקוח, בין אם התקשרו בעסקה ובין אם לאו".

בתובענה נטען כי תנאי ההתקשרות אשר מנהיגה הנתבעת בהסכמיה עם לקוחות המפרסמים באתר www.d.co.il (להלן: "אתר החברה"), אשר קובעים תקופת התקשרות מינימאלית אשר במהלכה הלקוח אינו יכול לבטל את ההסכם (להלן: "תקופת ההתקשרות"), הם בגדר הסדר בלתי חוקי (להלן: "תנאי ההתקשרות"). בבקשת האישור נטענו כנגד הסדר זה מגוון טענות, ובכלל זאת: כי ההסדר האמור מהווה הטעית צרכן בניגוד להוראות חוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981 (להלן: "חוק הגנת הצרכן"); עומד בסתירה להוראות ביטול עסקת רוכלות ולהוראות ביטול עסקה מתמשכת המעוגנות בחוק הגנת הצרכן; פוגע באוטונומיה של הלקוח; מהווה עשיית עושר שלא כדין; ומהווה תנאי מקפח בחוזה אחיד, בהתאם להוראותיו של חוק החוזים האחידים, התשמ"ג-1982 (להלן: "חוק החוזים האחידים").

ביום 1.5.2013 הגישה הנתבעת תגובה לבקשת האישור, בגדרה הכחישה את כל טענות התובע הייצוגי. בין היתר, טענה כי חוק הגנת הצרכן אינו חל בעניין; כי תנאי ההתקשרות מוצגים ללקוחותיה באופן ברור ומודגש טרם ההתקשרות; כי טענת עשיית העושר משוללת יסוד שכן כל שגבתה מלקוחותיה מבוסס על זכות חוזית תקפה; וכי תקופת ההתקשרות שקבעה אינה תנאי מקפח בחוזה אחיד מאחר שהיא משתנה מלקוח ללקוח ואינה מוכתבת מראש.

ביום 11.5.2014 אישרתי את ניהול התובענה כייצוגית בעילה של תנאי מקפח בחוזה אחיד. זאת, ביחס לתנאי הקובע כי הלקוח אינו רשאי לבטל את החוזה במהלך תקופת ההתקשרות המינימאלית, באותם חוזים שבהם ההתקשרות המינימאלית שנקבעה היא של למעלה משנה (להלן: "החלטת האישור"). יתר העילות נדחו, מהנימוקים שפורטו בהרחבה בהחלטת האישור.

הליך גישור אליו פנו הצדדים לאחר החלטת האישור לא צלח, ומשכך נמשך ההליך: התקיים הליך גילוי מסמכים, הוגשו תצהירים וחוות דעת מומחים והתקיימו דיוני הוכחות. בתום ההוכחות, ולאחר שנתקיימו שני דיונים במסגרתם נידונו עקרונות מוסכמים להסדר פשרה, הגישו הצדדים לבית המשפט ביום 5.6.2017 בקשה משותפת לאישור הסדר פשרה שנכרת ביניהם (להלן: "הסדר הפשרה"). לאחר שעיינתי בהסדר הפשרה המוצע, הגעתי למסקנה כי אין מקום לדחותו על הסף, ועל כן אני מורה לפעול לגבי הבקשה לאישורו בהתאם להוראת סעיף 18(ג) לחוק תובענות ייצוגיות ותקנה 12(ד) לתקנות תובענות ייצוגיות, תש"ע – 2010, דהיינו:

• הצדדים יפרסמו בתוך 14 ימים ממועד מתן החלטה זו הודעה בדבר הבקשה לאישור הסדר פשרה בשניים מארבעת העיתונים היומיים הנפוצים ביותר בישראל. גודל הפרסום יעלה בלפחות 33% על הקבוע בתקנות הגנת הצרכן (האותיות בחוזה אחיד ובתנאי הכלול במידע אחר המיועד לצרכן), תשנ"ה-1995. נוסח ההודעה יהיה כפי שפורט בנספח 2 לבקשה לאישור הסדר הפשרה, בכפוף לשינויים הבאים:

  1. בכותרת, לאחר המילים "בת"צ 53033-12-12" יתווסף: "מיכאל לוי נ' דפי זהב (זאפ גרופ בע"מ)".

     1. בפסקה השלישית (הפותחת במילים "עניינה של התובענה"), לאחר המילים "אתר החברה" יירשם כך: "לפיהם הלקוח אינו יכול לסיים את ההתקשרות במהלך תקופת ההתקשרות המינימאלית, כאשר התקופה המינימאלית שנקבעה בהסכם היא למעלה משנה", ולאחר מכן תמשיך הפסקה כסדרה החל מהמילים "מהווים תנאי מקפח" ועד תומה.

        1. לאחר סעיף 7, תתווסף פסקה נפרדת, שלשונה: "התנגדויות להסדר הפשרה, ובקשות לצאת מן הקבוצה, כאמור בסעיפים 7-6 לעיל, יש להגיש למזכירות בית המשפט המחוזי מרכז לוד, לתיק ת"צ 53033-12-12 לוי נ' דפי זהב, עד ליום 28.9.2017".