זקס נ' א. סיימן סחר בע"מ ואח'

בפניי בקשה משותפת ומוסכמת מטעם הצדדים להסתלקות מן הבקשה לאישור התובענה כייצוגית, לפי סעיף 16 לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (להלן – החוק).

1. ביום 22.6.2016, פנה המבקש בתובענה ובבקשה לאשרה כייצוגית (להלן – בקשת האישור), שעניינה הפרת הוראות חוק איסור הונאה בכשרות, התשמ"ג-1983 (להלן – חוק הונאה בכשרות). על פי הנטען בתובענה ובבקשת האישור, שיווקה המשיבה 1 את המוצרים המיובאים: "גבינת בורסאן", "גבינת קממבר מרסי", "גבינת עיזים", "גבינת בייבי-בל" וכן גבינות ומוצרים נוספים (להלן – המוצרים), כשעל גב אריזתם צוין כי הם כשרים, מבלי שניתנו לכשרויות אלה אישור מאת הרבנות הראשית לישראל.

2. כעולה מבקשת ההסתלקות, ביום 1.6.2016, פורסם עדכון כשרות מס' 10 (להלן – עדכון הכשרות), מטעם אגף הכשרות הארצי של הרבנות הראשית לישראל, שבו נכתב כי מוצרים אלה לא קיבלו את אישור הרבנות הראשית לישראל. לטענת המבקש, לצרכן המקפיד על הלכות דת וכשרות, המדובר במידע מהותי ביותר אודות המוצר. עוד טען המבקש, כי הרבנות הראשית לישראל הינה בעלת הסמכות הבלעדית להענקת תעודות כשרות למוצרים, ועל כן מוצר שאינו עומד תחת אישורה או השגחתה, אינו כשר בהתאם להוראות הדין.

3. בבקשת האישור נטען, כי המשיבה 1 הטעתה את הציבור ביחס למצג הכשרות של המוצרים, ובכך הפרה, בין היתר, את הוראות סעיפים 4, 5 ו-9 לחוק איסור הונאה בכשרות. עילות התביעה שנתבעו במסגרת בקשת האישור הן הטעיה לפי סעיף 2 לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981, הפרת חובה חקוקה מכוחסעיף 63לפקודת הנזיקין[נוסח חדש] ועשיית עושר ולא במשפט לפי סעיף 1 לחוק עשיית עושר ולא במשפט, התשל"ט-1979.

   בעניין המשיבה 1

4. עוד בטרם הוגש כתב תשובה מטעם המשיבה, החלו הצדדים בדין ודברים ביניהם, במהלכו העלו ב"כ המשיבה 1 טענת סף לפיה דין בקשת האישור להידחות מאחר שהוגשה נגדה בעבר בקשה לאישור תובענה ייצוגית בת"צ 53943-05-15 לוי נ' א. סיימן סחר בע"מ (פורסם במאגרים, מיום 7.7.2016; להלן – ההליך הקודם), שבמסגרתה נטען כי המשיבה 1 שיווקה שני מוצרים – "גבינת בורסאן עם שום ועשבי תיבול" ו"גבינת בורסאן עם פלפל" כמוצרים כשרים, בזמן שאין הדברים כך, וזאת בהסתמך על הודעת הרבנות הראשית לישראל מיום 18.5.2015. לפי הנטען, בקשת אישור זו הייתה תלויה ועומדת ורשומה בפנקס התובענות הייצוגיות בעת הגשת בקשת האישור הנדונה. כן הבהירו ב"כ המשיבה 1, כי בקשת האישור הקודמת הסתיימה בהסדר הסתלקות לאחר שהגישה המשיבה 1 תגובה מטעמה לבקשת האישור. ב"כ המשיבה 1 הטעימו, כי כלל הטעמים שהעלתה לדחיית התובענה אשר פורטו במסגרת בקשת האישור הקודמת חלים גם כאן, וביניהם, הטענה כי הגבינות הינן כשרות לפי דין תורה חלבי, תחת השגחת ארגון איחוד קהילות האורתודוכסית באמריקה (OU), וכי המשיבה 1 הינה היבואן של גבינות אלה ואינה חייבת לקבל אשרור ותעודת כשרות מלאה מאת הרבנות הראשית. עוד נטען במסגרת בקשת האישור הקודמת כי המבקשת לא ניזוקה כלל שכן רכשה מוצרים כשרים וכן כי לא מתקיימים התנאים לאישור בקשת האישור. ב"כ המשיבה 1 ציינו בפני ב"כ המבקש, כי במסגרת בקשת האישור הקודמת, הוגשה ביום 11.5.2016, הודעת הבהרה מטעם המשיבה 1 אשר במסגרתה עדכנה כי במשלוחים שיובאו החל מחודש מרץ 2016 מודבקות תוויות חדשות על גבי המוצרים נשוא הבקשה הקודמת, ומהן הוסרה המילה "כשר". ב"כ המשיבה 1 הפנו את ב"כ המבקש לפסק הדין מיום 7.7.2016, שבו אושר הסדר ההסתלקות שסוכם בין הצדדים.

5. במסגרת בקשת ההסתלקות הנדונה, טען המבקש לעניין טענות הסף, כי פסק הדין בבקשת ההסתלקות הקודמת ניתן לאחר שהוגשה בקשת האישור הנדונה ואינו מהווה מעשה בית דין כלפיו. כן טען המבקש, כי במהלך החודשים דצמבר 2016-ינואר 2017, טרם עמדה המשיבה 1 בהוראות הסדר ההסתלקות ובפסק הדין. עוד טען המבקש, כי בקשת ההסתלקות הקודמת נגעה אך ורק לגבינות בורסאן, בעוד שבקשת האישור הנוכחית נוגעת לשלושה מוצרים נוספים, כמו גם למספר גבינות נוספות המיובאות על ידי המשיבה 1.

6. לגופו של עניין טענו ב"כ המשיבה 1 בפני ב"כ המבקש, כי 3 מתוך 4 מוצרים נשוא בקשת האישור – "גבינת בורסאן", "גבינת קממבר מרסי" ו"גבינת עיזים", הרי שאין כל ציון על גבי אריזתם כי הם כשרים, אלא נכתב כי המוצרים בהשגחת U ולאוכלי חלב נוכרי או בהשגחת הרב א.רלב"ג תחת ארגון K, בלבד. על כן, לטענת ב"כ המשיבה 1, ביחס ל-3 מוצרים אלה אין מקום לטענה כי הוצגו כ"כשרים", שכן כיתוב מעין זה לא הופיע על גבי המוצרים. עוד טענו ב"כ המשיבה 1 בפני המבקש, כי מדובר בגופי כשרות גדולים, מוכרים ומכובדים, אשר הינם גופי הכשרות המוכרים ככלל על ידי מחלקת הייבוא של הרבנות הראשית בישראל כמוצרי מזון כשרים.

7. המבקש חולק על טענות אלה של ב"כ המשיבה 1, מאחר שלטענתו פסק הדין בבג"ץ 6494/14 גיני נ' הרבנות הראשית לישראל (מיום 6.6.2016), קבע מפורשות כי המילה "בהשגחת" הינה מצג כשרות לכל דבר ועניין. עוד טען המבקש כי העובדה שמדובר בגופי כשרות אשר ככלל מקובלים על הרבנות הראשית אינה רלבנטית לענייננו, משום שבמקרה דנן מדובר בחלב עכו"ם ניגר, אשר בהתאם לעמדה ההלכתית המהותית של מועצת הרבנות הראשית לישראל – אין להכשירם בישראל. לטענתו, אף אם מדובר בגוף כשרות מקובל, אין הדבר מעיד שהמוצרים הספציפיים נשוא התובענה הינם מוכרים ומקובלים על הרבנות הראשית. כן טען המבקש, כי מדובר במוצרים אשר אינם כשרים על פי סטנדרט הכשרות המינימאלי של הגוף הסטטוטורי במדינת ישראל האמון על נושא הכשרות.

8. עוד בטרם הוגש כתב תשובה, ולאחר שהתקיימו בפניי שני דיוני קדם משפט, ביום 16.2.2017 וביום 22.3.2017, במהלכם שמעו הצדדים את הערות בית המשפט, הגישו הצדדים בקשה מוסכמת להסתלקות מן התובענה הייצוגית במסגרתה הוצג המתווה המוסכם הבא: