סבח נ' שקדיה גבע תעשיות בע"מ

בפניי בקשה משותפת ומוסכמת מטעם הצדדים להסתלקות המבקשת מן הבקשה לאישור התובענה כייצוגית, לפי סעיף 16 לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (להלן – החוק). 

1. ביום 27.1.2016, פנתה המבקשת בתובענה ובבקשה לאשרה כייצוגית (להלן – בקשת האישור), כנגד חברת שקדיה גבע תעשיות בע"מ (להלן – המשיבה), שעניינה הפרה מצד המשיבה את להוראות סעיפים 2 ו-4 לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981 (להלן – חוק הגנת הצרכן), וכן הפרת סעיף 3.3 הוראות תקן ישראלי ת"י 1145 סימון מוצרי מזון ארוז מראש (להלן - תקן 1145), המחייבות מכוח צו הגנת הצרכן (סימון ואריזה של מוצרי מזון), התשנ"ט-1998 (להלן - צו הגנת הצרכן).

2. על פי הנטען בתובענה ובבקשת האישור, שיווקה המשיבה את המוצר "שמן זית כתית מעולה בחמיצות מירבית של 0.8%" (להלן: המוצר), בעוד שעל-פי הודעת משרד הבריאות מיום 19.1.2016, על פי שלוש בדיקות מעבדה שנערכו ל-3 בקבוקים בעלי אותו תאריך תפוגה, אין המדובר בשמן זית בהתאם לתקן ישראלי ת"י 191 (שמן זית), וכי אף קיים חשד להימצאות שמן אחר במוצר, שאינו שמן זית.

3. כעולה מבקשת האישור והתובענה, המבקשת רכשה את המוצר, ועם הפרסום האמור מטעם משרד הבריאות, התחוור כי המוצר אינו שמן זית כהגדרתו בתקן הישראלי. לטענתה, המוצר לא היה נרכש על ידה אילו ידעה נתונים אלה במעמד הרכישה. בבקשת האישור נטען, כי המשיבה הייתה מחויבת לגלות לצרכן עובדות אלה וכי היה עליה להימנע משיווק מוצר זה מלכתחילה ולכנותו "שמן זית כתית מעולה" באופן המטעה את הצרכן.

4. ביום 12.12.2016, הגישה המשיבה כתב תשובה מטעמה ובו כפרה בטענות המבקשת כפי שהועלו בבקשת האישור, וטענה להגנתה כי התובענה אינה מציגה תשתית עובדתית מספקת כי המוצר אינו עומד בהבטחותיו, ועל כן דינה להידחות. המשיבה טענה, כי אצה למשיבה הדרך להגיש את בקשת האישור והתובענה מיד לאחר הודעת משרד הבריאות, מבלי להציג חוות דעת מומחה או בדיקות מעבדה ביחס למוצר, על מנת לבסס את טענותיה. המשיבה הבהירה, כי לא קיבלה לידיה תוצאות בדיקות המעבדה הנטענות שבוצעו על ידי משרד הבריאות וכי משרד הבריאות לא הטיל קנס כספי בגין תוצאות בדיקות המעבדה. עוד טענה המשיבה, כי נוכח העובדה שאינה יצרנית המוצר, אלא המוצר נרכש על ידה מאת היצרן ושווק על ידה, הרי שאף המשיבה עצמה, מדי פעם בפעם, ערכה מדי פעם באופן עצמאי בדיקות מעבדה למוצר זה. לדברי המשיבה, בדיקות המעבדה שנערכו על ידה, הן ממועדים טרם הגשת הבקשה והן ממועדים לאחר הגשת הבקשה, מוכיחות כי שמן הזית ששווק על ידי המשיבה עומד בדרישות תקן ישראלי ת"י 191. לביסוס טענותיה צירפה המשיבה את תוצאות בדיקות המעבדה שבוצעו עבורה. לטענת המשיבה, אף אם נמצא מוצר ספציפי מתאריך מילוי מסוים אשר אינו עומד בדרישות התקן, הרי שמוצר זה לא נרכש על ידי המבקשת ואינו ניתן לבדיקה מצד המשיבה, ולפיכך אין הפרט יכול להעיד על הכלל. כן נטען, כי היה על המבקשת להבהיר בבקשה כיצד היא מתכוונת להוכיח טענותיה לגבי כלל המוצרים שנרכשו בעבר. בנוסף, טענה המשיבה, כי המוצר נשוא התובענה נרכש על ידי המשיבה מאת חברת אלרוזנא סחר בינלאומי בע"מ החל מחודש יולי 2014 בלבד, וכי מזה תקופה ארוכה המשיבה אינה משווקת עוד מוצר זה (בהודעת הבהרה מטעם המשיבה לעניין זה, אשר הוגשה ביום 3.5.2017, בהתאם להחלטתי מיום 26.4.2017, הובהר כי המשיבה הפסיקה לרכוש את המוצרים מחברת אלרוזנא בחודש מאי 2016, היינו, מספר חודשים לאחר שהוגשה בקשת האישור).

5. במענה לכך השיבה המבקשת בתגובתה מיום 17.1.2017, כי אין לקבל את טענות המשיבה מאחר שמדובר בהודעת משרד הבריאות שהוא הגוף הבכיר ביותר במדינת ישראל אשר לו נתונות סמכויות הפיקוח והשמירה על בריאות הציבור. המבקשת טענה, כי קביעה מסוג זה יוצרת חזקה אשר על המעוניין לערער עליה מוטל הנטל להוכיח כי הקביעה שגויה. עוד טענה המבקשת, כי המשיבה כשלה מלהביא ולו בדל ראיה לסתור את קביעת משרד הבריאות. לטענתה, בדיקות המעבדה שנערכו על ידי המשיבה נושאות תאריך הקודם לבקשת האישור ולהודעת משרד הבריאות, וכן בדיקות שנערכו בחודשים מרץ ואפריל 2016, כחודשיים לאחר בדיקת משרד הבריאות. כן נטען, כי תעודות הבדיקה שצירפה המשיבה אינן מעידות כי המוצר הנבדק הינו המוצר נשוא בקשת האישור.

6. לאחר שהתקיים בפניי דיון קדם משפט ביום 2.2.2017, במהלכו שמעו הצדדים את הערות בית המשפט, החלו הצדדים בהידברות ביניהם. בעקבות כך, הוגשה ביום 19.2.2017, בקשת ההסתלקות הנדונה. במסגרת המתווה שגובש בין הצדדים, הוסכם כי מבלי להודות בטענות המבקשת, תחדל המשיבה מלשווק את המוצר נשוא התובענה, וכן הוסכם כי המשיבה תתרום ממגוון מוצריה מוצרי מזון בשווי של 50,000 ₪ במונחי מחיר לצרכן, לעמותת "לתת - סיוע הומניטארי ישראלי" ע"ר מס' 580294940 (להלן – העמותה). בתצהיר המשלים שהוגש ביום 19.3.2017, מטעם גב' הילי ששון, המשנה למנהל המשיבה, צוין, כי התרומה נשוא בקשת ההסתלקות אינה כלולה ולא תיכלל בעתיד בהתחייבויותיה או בתכניותיה הפילנטרופיות, וכי התרומה ניתנת בנוסף להן, ככל שאלה קיימות. כן צוין, כי לא הוחלט על העברת התרומה לעמותה קודם לבקשת ההסתלקות, וכי אין מדובר בתרומה שהמשיבה התחייבה ליתן בהסדר פשרה כלשהו. זאת ועוד, המסמכים נשוא התרומה יאפשרו להבחין בין תרומה זו לבין תרומות אחרות של המשיבה. המשיבה צירפה לתצהירה המשלים אישור ניהול תקין עדכני לשנת 2017 ביחס לעמותה.

7. לנוכח האמור, ומשסברה המבקשת כי מטרתו של ההליך הושגה והתייתר הצורך בהמשך ניהול התובענה ובקשת האישור, הוסכם על הסתלקות מן התובענה, מבלי שיהא בבקשת הסתלקות זו כדי ליצור מעשה בית-דין ביחס לשאר חברי הקבוצה.

8. כן הוסכם, כי המשיבה תשלם למבקשת גמול בסך 3,000 ₪, וכן תישא בתשלום שכר טרחת עורכי דינה בסך 28,000 ₪, בתוספת מע"מ כדין. כפי שהובהר בבקשה, פרט לסכומים אלה לא קיבלו המבקשת ובאי כוחה, ואף לא יקבלו בעתיד, במישרין או בעקיפין, כל טובת הנאה או תמורה בקשר להסתלקותם מבקשת האישור, ואף תצהירים מתאימים צורפו.