ת"צ
בית המשפט המחוזי חיפה
|
26230-10-15
28/11/2016
|
בפני השופט הבכיר:
יגאל גריל
|
| - נגד - |
המבקשת:
רים זועבי אבו אסחאק
עו"ד יאמן מסאלחה
|
המשיבה:
שטראוס גרופ בע"מ
עו"ד ח. פרוכטר ואח'
|
| פסק דין |
א.בפניי בקשה מוסכמת לאישור הסתלקות מן התובענה ומבקשת האישור לפי סעיף 16 של חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006.
ב.המבקשת הגישה תובענה כנגד המשיבה ובקשה לאישורה כייצוגית. בהמשך הגישה המבקשת (ביום 27.12.15) בקשת אישור מתוקנת שאליה צורף סקר צרכנים מטעם המבקשת.
ג.נטען על ידי המבקשת, כי במוצר מילקי Cake (להלן: "המוצר") הוצנע סימון האלכוהול המצוי בחומרי טעם וריח המצויים במוצר, וזאת ברשימת הרכיבים בעברית, וכי הסימון בשפה הערבית הינו בעטיפת המוצר הפנימית.
לטענת המבקשת, הימצאות אלכוהול במוצר עלולה למנוע מאוכלוסייה מסוימת לצרוך את המוצר ממניעים דתיים, או ממניעים של השקפת עולם.
ד.לטענת המבקשת, הפרה המשיבה את הסעיפים 8 (א) ו-9 (א) לחוק התקנים, התשי"ג-1953, בשל הפרת תקן 1145 (סימון ואריזה של מזון), התשנ"ט-1998, וכן עילות לפי חוק הגנת הצרכן בדבר אי-גילוי והטעייה, כמו גם הטעייה ועושק לפי חוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973, וכן הפרה של תקנות בריאות הציבור (סימון) (תוספי מזון), התשס"א-2001, והפרת הנחיות שירות המזון הארצי (חומרי טעם וריח) התשע"ה-2015, כמו גם עילות לפי פקודת הנזיקין, חוק עשיית עושר ולא במשפט, וכן עילות של פגיעה בגופם ובקניינם של הצרכנים לפי חוק יסוד: כבוד האדם וחרותו, ולרבות פגיעה באוטונומיה של הרצון, דהיינו, פגיעה ברצונם של הצרכנים לבחור מה לצרוך ומה להכניס לגופם מטעמים דתיים ואף אישיים.
ה.המשיבה מצדה טענה, כי בייצור העוגה (על ידי יצרן מזון איטלקי) נעשה שימוש בתמצית וניל כחומר טעם לפי תקנות בריאות הציבור (מזון) (תוספי מזון), התשס"א-2001, וחוק ההגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע"ו-2015.
הנשא של חומר הטעם הוא אלכוהול המאפשר פיזור אחיד של התמצית בעוגה. השימוש באלכוהול כחומר "נושא" הוא לפי הנטען, נפוץ ביותר. למיטב ידיעת המשיבה, כל העוגות האישיות הדומות של יצרנים אחרים מכילות אלכוהול כרכיב עצמאי או כמרכיב בחומר הטעם בו נעשה שימוש.
ו.עוד ציינה המשיבה, שאחוז האלכוהול במוצר הוא כ-0.4% בלבד. מציינת המשיבה, כי לפי סעיף 8.2 לתקן 1145 יש לסמן חומר טעם וריח ברשימת הרכיבים על גבי אריזת המוצר בשם הקבוצתי, ואין חובה לפרט את מרכיביו. למרות זאת, לפנים משורת הדין, וכשירות לציבור מצאה המשיבה לנכון לדרוש מן היצרן לציין את דבר הימצאותו של אלכוהול בתמצית הווניל, למרות שהכמות בה מדובר היא מזערית.
ז.עוד טענה המשיבה, שקיימת חובה לסמן את שם המזון ואת רשימת הרכיבים הקבועה בתקן 1145 בשפה העברית בלבד. למרות זאת, מסמנת המשיבה את פרטי הסימון הן בשפה העברית והן בשפה הערבית.
לטעמה של המשיבה, צרכן שרכיבי המזון חשובים לו, אינו צריך להניח הנחות, אלא יכול וצריך הוא להתבונן באריזת המוצר כדי לדעת ממה מורכב המוצר.