ת"צ
בית המשפט המחוזי חיפה
|
25944-03-16
12/12/2016
|
בפני השופט:
יגאל גריל-שופט בכיר
|
| - נגד - |
המבקש:
טל שירן
עו"ד יוחי גבע
|
המשיבה:
גרין לייט פוד בע"מ
עו"ד גב' חנה ביליה-הרשקוביץ
|
| פסק דין |
א.המבקש הגיש תובענה כנגד המשיבה ובקשה לאישורה כייצוגית על כך שהמשיבה משווקת לחם שלא "באריזה סגורה" כמשמעותה בתקנות בריאות הציבור (מזון) (סגירה של אריזות מזון), התשנ"ג-1992.
ב.המשיבה בתגובתה טענה, שעל שיווק הלחם חלות ההוראות של תקן ישראלי 1241 ("תקן הלחם") הקובע ספציפית הוראות שונות מאלה אשר בתקנות בריאות הציבור (מזון) (סגירה של אריזות מזון), וזאת הן באשר לאריזה, הובלה ואחסון, והן באשר לשיווק הלחם.
ג.לטעמה של המשיבה, תקן 1241, שהוא התקן הרלוונטי לפי עמדת המשיבה, אינו מחייב שהלחם ישווק כשהוא ארוז, ומתיר את שיווקו גם כשאיננו ארוז, וככל שהיצרן מחליט לארוז את הלחם קובע התקן שהאריזה אמורה להיות נקייה, ללא הוספת טעם למוצר, צבע, או ריח כלשהם, ומבלי לזהם את המוצר.
ד.עוד מציינת המשיבה, כי תקן הלחם קובע שקיימת חובה לארוז לחם ב"אריזה סגורה" במקרה בו משאירים לחם בארגזים חשופים מחוץ לחנויות, ואזי הגדרת "אריזה סגורה" היא "אריזה נפרדת לכל כיכר".
כמו כן, מפנה תקן הלחם לצו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הובלת לחם), התשי"ח-1958, המתיר הובלת לחם בארגזים פתוחים ובתנאי שהם יהיו ייעודיים.
ה.לפיכך טוענת המשיבה, כי תקן הלחם קובע ספציפית מתי יש ומתי אין חובה לארוז לחם, ומה היא "אריזה סגורה", כולל גם הוראות בדבר תכונות האריזה, וכל זאת בשונה מן ההוראות של תקנות בריאות הציבור (מזון) (סגירה של אריזות מזון), התשנ"ג-1992.
ו.בישיבת קדם המשפט שהתקיימה בפניי בתאריך 1.11.2016 ציינתי, כי השאלה הלכאורית העולה בפני בית המשפט היא האם הגדרת "מזון ארוז מראש" שבתקנות בריאות הציבור (מזון) (סגירה של אריזות מזון), התשנ"ג-1992, חלה אכן רק ביחס לתקן ישראלי 1145, והאם כוללת היא, או אינה כוללת, גם את ההוראות הרלוונטיות לתקן הלחם שהוא תקן ישראלי 1241?
ז.לעניין סוגיה זו, הוריתי על קבלת טיעונו בכתב של ב"כ המבקש לא יאוחר מתאריך 13.11.2016, וכן הוריתי על תגובת ב"כ המשיבה בסוגיה זו לא יאוחר מתאריך 27.11.2016.
ח.ב"כ המבקש לא הגיש את טיעונו, ואילו ב"כ המשיבה הגישה את טיעונה בכתב כנדרש.
בתאריך 27.11.2016 ניתנה החלטתי, בה הוריתי לב"כ המבקש לנמק לא יאוחר מיום 4.12.2016 מדוע לא תימחק בקשת האישור, וכן התובענה, נוכח אי-הגשת טיעוניו חרף האמור בהחלטתי מיום 1.11.2016.