ת"צ 14407-12-15 בדראן נ' עיריית עכו

א.בפניי בקשה לאישור הסתלקות מן התובענה ומן הבקשה לאישורה כייצוגית, לפי סעיף 16 של חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006, וכן הכרעה בטיעוניהם של הצדדים לעניין פסיקת הוצאות המשפט.

ב.המבקשת הגישה ביום 7.12.15 תובענה נגד המשיבה ובקשה לאישורה כייצוגית בטענה שהמשיבה מחייבת את חברי הקבוצה בריבית פיגורים והפרשי הצמדה, לפי חוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה ועל תשלומי חובה), התש"ם-1980 (להלן: "חוק הריבית"), בגין הוצאות האכיפה שהיא גובה מהם, על-פי תקנות המיסים [גבייה] (קביעת הוצאות מירביות), התשע"א-2011.

ג.לטענת המבקשת, ריבית פיגורים זו רשאית המשיבה לגבות רק בגין תשלומי הארנונה, ואילו בגין הוצאות האכיפה רשאית המשיבה לגבות, לפי הנטען, לכל היותר, הפרשי הצמדה וריבית כדין לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961, אך לא ריבית פיגורים.

ד.לאחר שהוגשו טיעוניהם של באי כוח הצדדים, קבעתי בהחלטה מיום 7.7.16 כי בנסיבות העניין יש מקום לקבל את עמדת בא כוח היועץ המשפטי לממשלה. בעמדתו שהומצאה ביום 21.11.16 צויין, כי ניתן לראות את הוצאות הגבייה בגדר תשלום חובה, ומשכך, רשאיות רשויות מקומיות להטיל על גבייתן של הוצאות הגבייה, ריבית והצמדה בהתאם לחוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלומי חובה), התש"ם–1980.

ה.נוכח עמדתו זו של משרד הפנים, הגישו הצדדים בקשה מוסכמת לאישור הסתלקות מן התובענה ומן הבקשה לאישורה כייצוגית, כשבקשתם המשותפת היא גם לפטור אותם מן הצורך לפרסם מודעות בדבר הגשת בקשת הסתלקות.

לבקשה מצורפים תצהיר המבקשת ותצהיר בא כוחה בדבר אי-קבלת טובת הנאה כלשהי, במישרין או בעקיפין, בגין ההסתלקות.

ו.המחלוקת בין הצדדים מתמקדת בסוגיית הוצאות המשפט בלבד, ולעניין זה, הוגשו טיעוניהם בכתב.

ז.המבקשת סבורה, שאין הצדקה לחייבה לשאת בהוצאות הבקשה, שכן היא עוררה סוגיה משפטית בעלת חשיבות ציבורית, סוגיה מורכבת שלגביה טרם הייתה הכרעה שיפוטית.

עוד נטען, שאין בעמדת בא כוח היועץ המשפטי לממשלה כדי להכריע את הכף לטובת המשיבה, ולא פעם נדחתה עמדת בא כוח היועץ המשפטי לממשלה על ידי בתי המשפט, ומדובר בפרשנות משפטית שנותרה במחלוקת: מבחינת המבקשת די בכך שהיא עוררה והעזה להגיש הליך זה, ולטעמה, סיכויי בקשת האישור היו גבוהים נוכח העובדה שבתיקים רבים הוגשו הודעות חדילה על ידי רשויות מקומיות במחוזות שונים, דבר התומך בעמדת המבקשת. משמע, אין עמדה חד משמעית בסוגיה זו. יש מי שקיבלו את עמדת המבקשת והגישו הודעות חדילה ויש מי שסבורים כמו המשיבה שהוצאות אכיפה, הן חלק מהחוב, ולכן ניתן להוסיף להן הפרשי הצמדה וריבית לפי "חוק הריבית".