כהן נ' פאר הבשר והעוף בע"מ

בקשה מוסכמת להסתלקות מבקשה לאישור תובענה ייצוגית.

עניינה של הבקשה לאישור התובענה כייצוגית (להלן – בקשת האישור) בטענה, שהמשיבה משווקת מוצר המכונה "קבב כבש" (להלן – המוצר), שנחזה, על פי סימון האריזה, כמוצר אשר הרכיב העיקרי בו הוא בשר כבש, בעוד שבפועל המוצר כלל אינו מכיל בשר כבש, זאת בניגוד לתקן ישראלי 1145 (סימון מזון ארוז מראש), להלן – התקן.

לטענת המבקשת, ציון שמו של המוצר כ"קבב כבש" מבלי שברכיביו יהיה בשר כבש מהווה הטעיה צרכנית. לטענת המבקשת, המשיבה הפרה את צו הגנת הצרכן (סימון ואריזה של מוצרי מזון), התשנ"ט – 1998 וגרמה להטעיית הצרכנים בניגוד לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981.

במסגרת בקשת האישור נטען, שההטעיה על ידי המשיבה חמורה עוד יותר נוכח העובדה, שמדובר בתובענה נוספת המוגשת נגד המשיבה בשל אותה עילה ולגבי אותו מוצר. שנתיים קודם להגשת בקשת האישור דנא, הוגשה נגד המשיבה בקשה לאישור תובענה ייצוגית, לבית המשפט המחוזי מרכז (להלן – בקשת האישור הקודמת), שעניינה טענות זהות ביחס לאותו מוצר. בבקשת האישור הקודמת נטען, בין היתר, שפרטי היצרן ובכלל זה שמו וכתובתו, לא צוינו על גבי האריזה. בקשת האישור הקודמת הסתיימה בהסתלקות, שקיבלה תוקף של פסק דין, לאחר שהמשיבה התחייבה ששיווק המוצר באריזתו המטעה יופסק.

בבקשת הסתלקות זו נטען, שהמשיבה אמנם החליפה את תווית המוצר, אך בפועל המשיכה להטעות את הצרכנים בשיווק המוצר גם לאחר תיקון התווית, שכן המוצר נחזה להכיל בשר כבש בעוד שבפועל, כך לטענת המבקשת, הוא אינו מכיל בשר כבש.

לטענת המשיבה, המוצר המשווק על ידה מכיל בשר כבש ובשל תקלה נקודתית במדבקת המוצר, רכיבי המוצר לא היו מעודכנים ונלקחו ממוצר אחר. התקלה תוקנה בעקבות בקשת האישור.

במסגרת מגעים שניהלו הצדדים לצורך הסתלקות המבקשת מבקשת האישור הוסכם, שהמשיבה תשלם למבקשת גמול בסך של 2,000 ₪ ושכר טרחה לבא כוחה בסך 12,000 ₪ בתוספת מע"מ.

לאחר עיון בבקשת האישור ובבקשת ההסתלקות ולמרות אי עמידתה של המשיבה בהוראות הדין, לאחר שכבר הוגשה נגדה תובענה ייצוגית בנסיבות דומות ובגין אותו מוצר - הבקשה מאושרת.

הוראות סעיף 16(א) לחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו-2006 קובעות, שבטרם יאשר בית המשפט טובת הנאה למבקש או לבא כוחו עליו לשקול, האם התובענה הראתה עילת תביעה לכאורה וכן את התועלת שהביאה בקשת האישור לחברי הקבוצה.

בקשת האישור מגלה עילת תביעה לכאורה. אולם, לא מתקיים התנאי של תועלת לקבוצה המיוצגת, בכל הנוגע לפיצוי חברי הקבוצה עבור נזקי עבר.

יחד עם זאת, פעילות המשיבה לתיקון האריזה מעלה, שבקשת האישור הביאה תועלת מסוימת לציבור. בפרט, כאשר המשיבה לא עמדה בהוראות הדין גם לאחר שהתחייבה לכך במסגרת ההסתלקות בבקשת האישור הקודמת. בשים לב לכך, שהושגה תועלת לציבור, הגמול ושכר הטרחה המומלצים ראויים ועל כן, מאושרים.

פסק הדין אינו מהווה מעשה בית דין כלפי הציבור ואין בו הבעת עמדה באשר לטענות הצדדים.

אין נסיבות מיוחדות המצדיקות איתור מבקש חלופי או פרסום דבר ההסתלקות.

יצוין, שכאשר הנזק שנגרם לכאורה לחברי הקבוצה, אינו עולה על - 2.5 מיליון ₪, מן הראוי להגיש את הבקשה לבית המשפט השלום (סעיף 5(ב)(1) לחוק תובענות ייצוגיות).

ניתן היום, ‏ט"ו אדר, תשע"ז, ‏13 מרץ, 2017, בהעדר הצדדים.