ת"צ 1048-12-14 ברנוב נ' מעיינות אתא בע"מ

א.בהמשך להחלטה שנתתי ביום 9.3.16, ולאחר שפורסמה כנדרש ההודעה בדבר הבקשה לאישור הסכם פשרה, וכן ניתנה הודעה מטעם ב"כ היועץ המשפטי לממשלה, לפיה אין מניעה לאשר את הסכם הפשרה, ואף לא הוגשה כל הודעת פרישה מן הקבוצה או הסתייגות אחרת כלשהי, אני מורה בזאת על אישור הסכם הפשרה שהושג בין הצדדים בכל הנוגע לגביית יתר בשיעור של 1.98% מהיטל הביוב שגבה המשיב לפי חוק עזר לקריית אתא (ביוב), התשל"ה – 1975.

ב.בהתאם להסכם פשרה זה יעמיד המשיב לטובת קהילות תושבי קריית אתא פיצוי חד פעמי בסך מצטבר של 400,000 ₪ באופן שסכום זה ישולם למימון פעילות ציבורית של גופים שונים כמפורט בנספח ה' להסכם הפשרה.

ג.חברי הקבוצה המיוצגת עליהם חל הסכם פשרה זה הם:

"כל מי ששילם למשיב היטל ביוב מכוח חוק עזר לקריית אתא (ביוב) התשל"ה-1975 בתקופה הרלוונטית" (כלומר, מיום 2.12.12 עד 31.12.14).

ד.ב"כ הצדדים מבקשים שבית המשפט יימנע מלהורות על מינוי בודק לפי סעיף 19(ב) לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו – 2006 ונימוקיהם של הצדדים לכך מקובלים עלי, דהיינו: כימות סכום הפיצוי נעשה לפי שקילת הסיכויים והסיכונים המשפטיים בהליך זה, ובנוסף הסכם הפשרה מבוסס על המלצת בית המשפט כך שמינויו של בודק עשוי לסרבל ולהאריך שלא לצורך את הדיון בבקשה לאישור הסדר פשרה זה.

ה.הסדר הפשרה סביר ומאוזן ואני סבור שראוי לאשרו על כל חלקיו וליתן לו תוקף של פסק דין, וכך אני מחליט.

ו.ההמלצה המוסכמת בדבר תשלום גמול לתובע המייצג בסך של 12,500 ₪, החזר הוצאות בגין שכרו של המומחה בסך 12,500 ₪ בתוספת מע"מ, וכן תשלום שכר טרחת עו"ד לבאי כוח התובע המייצג בסכום של 75,000 ₪ בתוספת מע"מ כחוק – סבירה אף היא ומקובלת עליי בשים לב לסוגיות אשר נדונו בהליך זה, היקף הפיצוי לציבור, ההוצאות שנטל על עצמו התובע המייצג, והטרחה שהושקעה בניהולו של ההליך.

ז.פסק דין זה המאשר את הסכם הפשרה, מהווה מעשה בית דין כלפי קבוצת התובעים המאושרת בקשר לטענה בדבר גביית יתר של 1.98% מהיטל הביוב וזאת בנוגע לעילות הבאות:

הפרת הוראות חוקי העזר, הפרת חובות חקוקות, רשלנות, חוסר סמכות ו/או חוסר סבירות, עשיית עושר ולא במשפט.

ח.התוצאה מכל האמור לעיל היא שאני מאשר את הסכם הפשרה שהושג בין הצדדים על כל סעיפיו וחלקיו ואני נותן להסכם פשרה זה תוקף של פסק דין.