ת"פ 56768-07-14 מדינת ישראל נ' ה'

האישום וההרשעה

1.הנאשם הורשע, על יסוד הודאתו, בביצוע עבירה של תקיפה סתם כלפי בת זוג, לפי סעיף 382(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין").

2.על פי כתב האישום, במועדים הרלוונטיים היו הנאשם והגב' מ' ה' (להלן: "המתלוננת") בני זוג נשואים ולהם שני ילדים משותפים בני 3 ו-4. ביום 26.4.2014 בסמוך לשעה 13:00 פרץ ביניהם ויכוח, בנוגע למשמורת הילדים, בעקבותיו לקח הנאשם את הילדים מבית המתלוננת והתקדם עמם לכיוון רכבו. המתלוננת ביקשה מהנאשם להשאיר את הילדים אצלה, אך משסרב, נטלה את מכשיר הטלפון הנייד שלו וצעדה לכיוון ביתה. הנאשם רדף אחר המתלוננת, משך בשערותיה, הפילה ארצה ואחז בידיה.

תסקירי שירות המבחן

3. ביום 23.3.2015 הוגש תסקיר שירות המבחן בעניינו של הנאשם במסגרתו נסקרו קורות חייו ומשפחתו, אך בשל צנעת הפרט אמנע מלפרט מעבר לנדרש. נמסר כי הנאשם בן 38, ללא עבר פלילי, גרוש מהמתלוננת מאז שנת 2014, לאחר 6 שנות נישואין ולהם שני ילדים קטינים, לומד הנדסת קירור ובעל עסק בתחום זה. הנאשם שירת ביחידות מובחרות בצה"ל ומשרת כיום ביחידת מילואים מיוחדת. נתקבל הרושם כי מערכת יחסים בין הנאשם למתלוננת היא מורכבת וקיימת ביניהם תקשורת אלימה. הנאשם ביטא רצון לשקם את קשריו עם המתלוננת. הנאשם שלל נקיטת אלימות מצדו, מלבד אלימות מילולית, וטען כי אירוע כתב האישום נגרם על רקע געגועיו לילדיו ורצונו להיפגש עמם. הנאשם מסר כי חשש שהמתלוננת תגלה מידע שלא רצה לחשוף בפניה, המצוי במכשיר הטלפון שלו, ומשום כך ניסה להשיבו מידיה. הנאשם טען כי לא התכוון לפגוע במתלוננת ולא גרם לה לחבלה, הן באירוע כתב האישום והן במהלך חייהם המשותפים. הנאשם מסר כי הוא הצליח להשיג יציבות תעסוקתית והוא משקם את מצבו הכלכלי. הנאשם מסר כי ככל שההרשעה תוותר על כנה, יהיה בכך כדי לפגוע ברישיונו לשאת נשק, הדרוש לו לצרכיי תפקידו בשירות מילואים. שירות המבחן נפגש עם המתלוננת, שמסרה שהקונפליקטים במהלך הנישואין אופיינו בעיקר בתוקפנות מילולית הדדית, לרוב על רקע חוסר יציבות תעסוקתית וכלכלית. המתלוננת תיארה את הנאשם כאבא טוב וציינה את רצונו העז לשקם את חיי המשפחה. המתלוננת מסרה כי היא שוקלת לשקם את הקשר הזוגי עם הנאשם. לדבריה, מאז פרידתם, הנאשם בטא הערכה וכבוד כלפיה. שירות המבחן התקשה לגבש הערכה באשר לסיכון להישנות התנהגות אלימה מצד הנאשם, אך העריך כי במצבי דחק, קיים סיכון שהנאשם יחזור על התנהגות המכוונת לנסות לגרום לאחר לפעול לפי רצונותיו. הנאשם שלל צורך בהתערבות טיפולית. על רקע האמור, נמנע שירות המבחן מהמלצה לביטול הרשעה והמליץ על עונש מציב גבולות ומרתיע בדמות מאסר מותנה קצר.

4.ביום 7.9.2015 נתקבל תסקיר נוסף ממנו עלה כי הנאשם מסר שהוא והמתלוננת מקיימים קשר זוגי יציב, שבו לחיות יחדיו והם משקמים את חייהם המשותפים. הנאשם ביטא שביעות רצון ממצבו. עוד נמסר כי הנאשם והמתלוננת השלימו הליך טיפולי זוגי. שירות המבחן שוחח עם המתלוננת, אשר אישרה כי היא והנאשם שבו לחיות יחדיו וסיימו טיפול זוגי ולאחרונה הם בקשר עם תומכת רוחנית המסייעת להם להרחיב את הבנתם ביחס למצבים שונים כדי לחזק את יכולתם להבין את צרכיי האחר בקשר הזוגי. לדברי המתלוננת, השינוי ניכר גם בקרב המשפחה המורחבת וקיימת רגיעה במסגרת הבית והילדים. נמסר על שיפור במצבם הכלכלי, התורם ליציבות הזוגית.

5.ביום 11.10.2015 נתקבל תסקיר משלים. שירות המבחן שוחח עם המטפלת הזוגית של הנאשם והמתלוננת ממנה למד כי השניים השתלבו בטיפול זוגי במסגרת מרכז נועם. השניים הביעו רצון לשקם את יחסיהם ולערוך שינוי בהתנהלותם במערכת הזוגית. הנאשם והמתלוננת רכשו כלים ומיומנויות להתמודדות. נמסר כי הנאשם הביע רצון לשקם את היחסים עם המתלוננת ולשמור על שלמות המשפחה. השניים שבו להתגורר יחדיו מאז חודש אפריל 2015. בשיחה שהתקיימה עם המתלוננת, היא מסרה כי יש שיפור בתקשורת ביניהם ומצבם הכלכלי. קיים ביניהם כבוד הדדי והם לומדים להתמודד עם הקשיים. המתלוננת מסרה כי היא מעוניינת בהמשך הקשר עם הנאשם ושלל חששות מפניו. נמסר כי הנאשם הביע תסכול מהרשעתו והביע חשש שימנע ממנו לעסוק בעבודות ביטחוניות, כפי שעבד בעבר. לדברי הנאשם הוא הקים עסק חדש, בשל חששותיו לעבוד כשכיר. הנאשם הביע רצון לשוב ולשרת ביחידת המילואים, אליה משתייך; ולחדש את רישיונו לנשיאת נשק, מטעמי זהירות בעת נסיעותיו לאזור יהודה ושומרון.

שירות המבחן התרשם כי הסיכון להתנהגות אלימה נוספת כלפי המתלוננת הנו נמוך ואין צורך בהמשך מעורבות השירות בהיבט הטיפולי. בנסיבות אלה מסר שירות המבחן כי שקל מחדש את המלצותיו ועתה מומלץ להטיל על הנאשם עונש שיקומי חינוכי בדרך של צו של"צ בהיקף של 200 שעות. שירות המבחן ציין כי התלבט ביחס להמלצתו בנוגע לשאלת ההרשעה, היות והנאשם לא הציג מסמכים בנוגע לפגיעה קונקרטית ממשית. עם זאת, לא נשלל צמצום האפשרויות התעסוקתיות העומדות בפני הנאשם ופגיעה בפרנסתו, ונוכח הערכת השירות כי ההרשעה בדין תפגע בדימויו העצמי כאזרח שומר חוק, כל אלה עשויים לפגוע במרקם השברירי של יציבות התא המשפחתי. על רקע האמור, בשקלול כל הפרמטרים, המליץ שירות המבחן לבטל את הרשעת הנאשם בדין.

טיעוני וראיות הצדדים לעונש

6. ב"כ המאשימה, עו"ד שחר עידן, עתר לקביעת מתחם ענישה שנע בין מאסר מותנה לבין מאסר קצר שיכול וירוצה בעבודות שירות. בנסיבות הנאשם, עתר התובע להטלת עונש ברף התחתון של המתחם הנטען בדרך של מאסר מותנה, קנס והתחייבות. צוין כי העבירה שבוצעה הינה מסוג העבירות הנפוצות והקשות לאיתור ולחשיפה, כך שאין להימנע מהרשעה. ב"כ המאשימה הפנה לתסקיר שירות המבחן וסבר כי, חרף העדר עבר פלילי, לא ניתן במקרה דנא, לבטל את ההרשעה בדין, היות והנאשם אינו עומד במבחנים שנקבעו בפסיקה, לא הוכח כי ההרשעה תפגע בדימויו העצמי של הנאשם ותגרום לו לפגיעה קונקרטית בעתידו התעסוקתי. נטען כי הנאשם מנהל עסק בבעלותו בתחום הקירור ולכן אין סיכוי לפגיעה בעתידו המקצועי. נטען כי הנאשם לא לקח אחריות על מעשיו, דבר המעלה חשש שלא הפנים את הפסול שבהם. בנסיבות אלה, סבר ב"כ המאשימה כי יש להותיר את ההרשעה על כנה.